ת"ק 6815-06-15 שרעבי נ' בייבי קלאב בע"מ

1.הצדדים אינם חלוקים באשר לנסיבות התביעה.

התובע הזמין אצל הנתבעת ציוד לרגל הולדת בנו. בין היתר הזמין התובע שידה ומיטת תינוק (להלן: הריהוט) בדרך של איסוף עצמי ממחסני החברה.

הנתבעת הודיעה לתובע ביום 9/10/13 כי הריהוט הגיע למחסני החנות וכי ניתן לאסוף אותו. בשל גודל הריהוט אירגן התובע עגלה הנרתמת למכוניתו והגיע למחסני החברה לצורך איסוף הריהוט עוד באותו יום, לאחר שיצא במיוחד ממקום עבודתו.

לאחר שהועמס הריהוט שמשקלו כבד על העגלה חשד התובע כי מדובר בריהוט שונה מזה שהוזמן; ואכן לאחר בדיקתו, מצא שמדובר בריהוט שאינו בהתאם להזמנתו, אלא מדובר בריהוט השייך להזמנה אחרת.

בנסיבות אלה פרק התובע את הריהוט מהעגלה ולמעשה הגעתו באותו יום למחסני הנתבעת היתה לשווא.

מספר ימים לאחר מכן הודיעה הנתבעת לתובע כי הריהוט שהזמין הגיע למחסני החנות, והוא נאלץ להגיע בשנית לצורך איסופו.

2.לטענת התובע, למרות טעותה, לא הסכימה הנתבעת להוביל את הציוד על חשבונה לביתו ולא הסכימה לפיצוי ראוי בגין הטרחה ומסכת הטרטורים כהגדרתו. בגין ההשתלשלות האמורה טוען התובע לפיצוי בגין הפסדי שכר (500 ₪), עלות הובלה (300 ₪) ועוגמת נפש (3,000 ₪).

3.מנגד טוענת הנתבעת כי מדובר היה בטעות אנוש בלבד בגינה הודע לתובע שהריהוט שהוזמן הגיע למחסני החנות. לעניין גובה הנזק טוענת הנתבעת שטרחתו של התובע לא היתה רבה כפי שתיאר בכתב התביעה וכי רכיבי נזקו מופרזים.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.כפי שהערתי בדיון, ראוי היה כי לאחר שגילתה הנתבעת שהודיעה לתובע בטעות שהריהוט שהזמין נמצא במחסניה לצורך איסופו והתובע הגיע לשווא, כי תתנצל בפני התובע וכמחווה שירותית תוביל את הריהוט על חשבונה לביתו.

משלא נעשה כן יש מקום לפצות את התובע בגין נזקו. יוער בהקשר זה כי אין בהתנהלות הנתבעת משום הפרת חוזה בין הצדדים אלא גרימת נזק מיותר שעיקרו נזק בלתי ממוני.

5.כפי שהעיד התובע בפניי את העגלה שאל מקרוב משפחה, כך שלא היו לו עלויות מיותרות בעניין זה ואין מקום לפיצוי בגין שכירת עגלה. כך גם משבחר התובע בדרך של 'איסוף עצמי' של הריהוט אין מקום לפצות אותו בגין עלות הובלה, כפי שטען, ורכיב נזק זה נדחה.

יש מקום לפצות את התובע פיצוי גלובלי המשקלל את 'הטרטור' המיותר – הצורך ביציאה במיוחד ממקום העבודה, רתימת העגלה לרכב, איתור מקום חנייה, העמסת הציוד על העגלה ופריקתו לאחר גילוי הטעות והצורך בהגעה נוספת אל החנות לצורך איסוף הריהוט המתאים מספר ימים לאחר מכן.

פיצוי זה יש בו גם כדי לקחת בחשבון את הפסד יום העבודה בייחוד מקום בו לא הוכח כי מדובר בהפסד יום עבודה שלם, אלא לכל היותר חלק מיום העבודה.

6.בצד האמור בקביעת גובה הפיצוי יש לקחת בחשבון שטעויות קורות ולא כל טעות מגיעה לכדי 'עוגמת נפש', ובוודאי שלא בהיקף הנטען. יתרה מזאת, לא מצאתי כי במקרה זה מדובר בהתרשלות בוטה של הנתבעת או בזלזול בזמנו של התובע, אלא בטעות שהיה מקום לתקנה בדרך של מחווה שירותית כאמור לעיל.

לאור כל האמור ולאחר ששקלתי את אופי הנזקים שנגרמו לתובע והיקפם אני מוצא להעמיד את הפיצוי על סך של 700 ₪.