מליחי נ' להב ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 27.2.18, משלא התייצב המבקש (הנתבע) לדיון שנקבע לאותו מועד.

המבקש טוען כי לא הוזמן לדיון ולא ידע על קיומו. בתצהירו מאשר המבקש כי ההזמנה נשלחה לכתובת משרדו (A) אך כי אינו היחיד היושב בכתובת זו ולא ברור לו כיצד, אם בכלל, נשלח הזימון. משכך, טוען המבקש, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

המבקש מוסיף ומתייחס בבקשתו לסיכויי ההגנה – וטוען בפירוט לעצם המחלוקת בין הצדדים.

המשיבים 1 ו-2 (התובעים) טענו בתגובה כי המבקש לא תם לב, כי שלח מסמכים שלא קשורים לעניין – והתייחסו אף הם לעצם המחלוקת בין הצדדים.

המשיב 3 (צד ג') טען כי המבקש לא התייצב לדיון עקב "חוסר סדר משווע השורר במשרדו" וכי סיכויי ההגנה קלושים.

המבקש השיב לתגובות רק לאחר שניתנה החלטה המורה על מחיקת הבקשה לביטול פסק הדין בהעדר תשובה (החלטה מיום 29.7.18). לטענתו, לא הבין כי הביטוי "תגובות התובעים וצד ג' – לתשובה עד ליום 10.7.18" מתייחס אליו. בתשובתו חזר על הנטען בבקשה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.