נאסר נ' מאפית דוידוביץ ובניו בעמ ואח'

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעות ע"ס של 10,000 ₪ , עקב קצוות שיער שהתגלתה בחלת שבת.

לאחר קרות המקרה, תאר התובע את אשר עבר עליו ועל משפחתו עקב השערות שהתגלו, ולטענת התובע, עד היום אינו מסוגל לאכול לחם עקב אותו מקרה. סכום התביעה הינו למעשה פיצוי בגין עוגמת הנפש ממנה סבלו התובע ומשפחתו.

התובע פנה לנתבעות בבקשה לפצותו ואלו ביקשו לקחת את החלה והשערות לבדיקת מעבדה. התובע סרב לכך והגיש תביעה זו.

נציג הנתבעת שהתייצב לדיון, הסביר כי בדיקת המעבדה נדרשת לצורך איתור מקור התקלה ומתן שירות טוב יותר ללקוח. עוד הסביר כי אם נאפו השערות עם החלה, היו אלה נדבקות ללחם ואף נשרפות ביחד עם האפייה.

התובע הסביר כי לא הסכים לתת את החלה לבדיקת מעבדה על מנת שההוכחה היחידה שיש לו, לא תילקח ממנו. התובע הביא את החלה לדיון, לאחר שזו הוקפאה וניתן היה לראות את השערות מונחות על כיכר החלה הבצועה ולא בתוכה.

ייאמר כבר עתה כי בחרתי להאמין לתובע כי מצא שערות על החלה , אולם התנהלותו של התובע לאחר מכן, אינה מאפשרת הוכחת קשר סיבתי בין הנתבעות למקרה, ואסביר.

התובע העיד כי הינו רוכש את החלה בימי חמישי מחנות מכולת , או סופר , החלה מגיעה כשהיא ארוזה בניילון. נציג הנתבעות הסביר כי החלה מסופקת לחנויות כשהיא אינה ארוזה, ומכאן המסקנה היא כי ייתכן ובעל המכולת או הסופר אורז בעצמו את החלות . כאשר הציג התובע את השערות בדיון, אלו לא היו בתוך החלה אלא מעליה. מכיוון שכבר קבעתי כי אני מאמינה לתובע כי מצא שערות באותו יום שישי, ומכיוון שהשערות שהוצגו בדיון לא היו בתוך החלה, לא נדבקו אליה ולא היו שרופות, קיים סיכוי כלשהו, שייתכן ואותן שערות הגיעו לחלה בין אספקתה ע"י הנתבעות לבין אריזתה, ייתכן אף כי הגיעו בעת שאחת נשות המשפחה, הניחה על החלה על השולחן.

משלא נתן התובע לנתבעות אפשרות לבדוק את החלה במעבדה , לא ניתן ללמוד היום, כיצד הגיעו אותן שערות לחלה, והתובע, במעשיו הוא גרם לכך כי הוא אינו יכול להוכיח כי הנתבעות דווקא אחראיות לאשר קרה ולא צד שלישי אחר, לרבות בנות משפחתו.

לו היה התובע מאפשר לנתבעות לבדוק את החלה, ניתן היה ללמוד, סמוך למועד האירוע, האם לנתבעות אחריות לאשר ארע.