חייקין נ' ביטון

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים, ע"ס של 14,178 ₪, עקב תאונת דרכים מיום 25/12/15.

סכום הנזק כלל סך של 8,478 ₪ עבור נזק ישיר, סך של 1,000 ₪ עבור שכ"ט שמאי, אובדן ימי עמידה ע"ס של 2,700 ₪ (מחושב לפי 900 ש"ח ליום על פי אישור רו"ח ) וסך של 2,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

הנתבעים הכחישו את האחריות לתאונה ואת הנזקים שנתבעו.

ביום 16/10/17, התייצבו הצדדים לפני והעידו את גרסתם.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות וכן בתמונות הנזק שצורפו, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

2. התובע, מורה לנהיגה, היה ברכב הנפגע עת פגע בו הנתבע מס' 1. עדותו של התובע היתה אמינה , הוא היה עקבי וקוהרנטי בעדותו והסביר כיצד לא יתכן כי תלמיד הנהיגה שנהג ברכב התדרדר כפי שטען הנתבע , לאור השיפוע במקום.

3. לעומת זאת, אינני מקבלת את עדותו של הנתבע. הנתבע העיד כי היה מרחק של כמטר בינו לבין רכב התובע, אם אכן התדרדר התובע, לא ברור מדוע לא צפצף לו הנתבע . בנוסף, הנזק שנגרם לרכבו של התובע אינו מתיישב עם התדרדרות בשיפוע קל , אלא יותר עם גרסת התובע, כי הנתבע הוא זה שנכנס ברכבו, עת התחלף הרמזור לירוק .

4. לאור האמור לעיל, התרשמתי כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע, אשר לא שם לב לתנאי הדרך, כי הרכב שלפניו טרם החל לנסוע עת התחלף הרמזור ופגע בו. אכן נכון כי תלמיד הנהיגה לא הובא למתן עדות אולם בנסיבות מקרה זה, על פיהן התרשמותי מעדות כל אחד מהצדדים כה ברורה, מצאתי כי יש לקבל את גרסת התובע, גם ללא עדות תלמיד הנהיגה.