ת"ק 67163-12-15 הנו נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ

1)לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בתאריך 1/11/13 הוצף קו הביוב הסמוך לביתו בכפר ג'וליס וכתוצאה מכך "... כל זרימת מי השופכין חדרה ונכנסה לתוך קומת הקרקע בביתו...". בשל דחיפות העניין והצורך למנוע את המשך זרימת מי השופכין לביתו וחוסר היענותה של הנתבעת לטפל "...בזרימת מי השופכין במיידית ואפילו לא טרחו להגיע למקום", הוא נאלץ לפנות לקבלן עבודות עפר, שביצע את התיקון, על חשבונו של התובע, "וזרימת מי השופכין הופסקה".

ב- 26/3/15 פנה התובע אל הנתבעת, באמצעות עו"ד הייתם גבישי, בדרישה כי תפצה אותו על הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מההצפה, אולם הנתבעת לא טרחה להגיב ולהתייחס לדרישתו. לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 17,540 ₪. סכום זה כולל את עלות התיקון (2,540 ₪) והיתרה פיצוי על ה"טרחה ועוגמת נפש וטרטור" שנגרמו לו, לטענתו.

2)לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, ההצפה נגרמה מקו הביוב הפרטי שהתקין התובע, המחבר את ביתו לקו הביוב הציבורי, ולכן אין היא נושאת באחריות להצפה.

הנתבעת חלקה גם על גובה הנזק לו טען התובע.

3) לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויותיהם של התובע ושל נציג הנתבעת, מר חביב כרייני, אני קובע כי לא עלה בידי התובע להוכיח שההצפה נגרמה כתוצאה מליקוי ו/או פגם בצנרת הביוב הציבורית, שרק לה אחראית הנתבעת. לכן דין תביעתו להידחות.

4)ראוי לציין כי גם אם היה עולה בידי התובע להוכיח כי ההצפה הינה תוצאה של ליקוי ו/או פגם בצנרת הביוב הציבורית, ספק אם היה מקום לקבל את התביעה, כפי שיובהר להלן:

כאמור, התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 17,540 ₪. סכום זה כולל החזר הוצאות התיקון. לדבריו, גם לאחר התיקון נמשכו ההצפות (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 19,20 ו – 28). מדוע יש לחייב את הנתבעת בתשלום עבור תיקון שלא צלח? אם יש אמת בדבריו, עליו לתובע מהקבלן שביצע את התיקון כי יחזיר לו את הסכום ששלם לו.

יתרת הסכום אותו הוא תובע הינה, כאמור, פיצוי בגין "טרחה, עגמת נפש וטרטור". אני סבור כי בנסיבות המקרה, אין מקום לפסוק פיצוי בגין פריט נזק זה גם אם הנתבעת היתה נושאת באחריות להצפה.

5)אינני יכול להשתחרר מההרגשה כי תביעה זו "נולדה" על רקע הפסקת העסקתו של מר הינו סלמאן (להלן: "מר סלמאן"), קרוב משפחתו של התובע, מתפקידו כמנכ"ל הנתבעת.