ת"ק 6668-10-15 דויטש נ' פויער ואח'

בפניי תביעה לתשלום פיצוי על סך 5,183 ₪ בגין נזק לרכב.

1. ביום 22.4.2015 אירעה תאונה ביישוב אלון שבות בין רכבי הצדדים. מדובר בכביש דו-סיטרי בו יש מקום לחניות משני צדדי הכביש.

2. התובע העיד כי רכב הנתבעים, בו נהגה הנתבעת 2, חנה בצד ימין של הכביש. התובע נסע במקביל לרכב הנתבעים כאשר לפתע נפתחה הדלת בפתאומיות ופגעה ברכבו.

3. הנתבעת 2 העידה כי לאחר שחנתה פתחה מעט את הדלת, רק כדי שיהיה לה אוויר, התכופפה למושב לידה כדי לאסוף את חפציה ופתאום שמעה רעש והדלת נפתחה מהמשקוף שלה אך לא נעקרה מהמקום. לטענתה, רכב התובע נצמד מאוד לרכבה.

4. לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי דין התביעה נגד הנתבעת 2 להתקבל. הנתבע 1 לא היה נוכח במקום התאונה ולא היתה לו כל מעורבות באירוע ולפיכך דין התביעה נגדו להידחות.

5. סעיף 80(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובע:

   "לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט את כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

   מתקנה זו עולה חובת הזהירות המוגברת המוטלת על אדם אשר פותח את דלת רכבו, ודאי כאשר מדובר בפתיחת דלת לעבר כביש בו נוסעות מכוניות.

6. הנתבעת 2 הודתה בעדותה כי פתחה את דלתה ואז פנתה לאסוף את חפציה. אמנם הנתבעת 2 טענה כי פתחה את הדלת רק מעט אך עדיין אני סבורה כי היה בכך כדי להפר את חובת הזהירות המוטלת עליה. על הנתבעת היה לשם הזהירות לאסוף את חפציה ורק לאחר מכן להביט כי הכביש פנוי ולפתוח את הדלת. במצב דברים זה אני סבורה כי האחריות לתאונה, גם על פי גרסתה, מוטלת עליה.

7. אוסיף כי הדברים מתחזקים מתמונת מקום התאונה שהוצגה לי (ת/8). מתמונה זו עולה כי מדובר על כביש לא רחב בעל נתיב אחד לכל כיוון, וכאשר משני צדדיו חונות מכוניות. הדבר מותיר מקום צר יחסית למעבר מכוניות בנתיב המאלץ אותן להיצמד באופן יחסי למכוניות החונות על מנת לא להתנגש במכוניות הבאות מהכיוון הנגדי.