ת"ק 66648-12-15 באבייב נ' זק

בפני תביעה לפיצוי התובעת בגין עלות ציוד שלטענתה נגנב על ידי הנתבע.

התובעת עובדת בשוק ערד כל יום שני ומוכרת סחורה, ולשם כך יש לה מחסן.

הנתבע עבד אצל התובעת תקופה קצרה. במסגרת עבודתו נדרש הנתבע להוציא ולהכניס סחורה מהמחסן, ולצורך כך מסרה לו התובעת את מפתחות המחסן בעדותה במשטרה הודתה התובעת כי בשעות הערב היא הייתה לוקחת את המפתחות בחזרה מהנתבע (ראה עדות מיום 8.12.13, עמ' 2).

התובעת טוענת כי לאחר כשלושה שבועות הרגישה שחסרים דברים במחסן – תכשיטי כסף שונים, נעליים ולבנים. התובעת התעמתה עם הנתבע והוא הודה שלקח את הסחורה והתחייב להחזיר אותה. על אף התחייבותו לא פעל להחזיר את הסחורה עד היום. התובעת גילתה שהנתבע שיקר לה כאשר טען באחד הימים שהולך לאשתו, שכן בשיחה שנערכה עם אשתו ציינה האחרונה כי הנתבע לא הגיע אליה. אשתו של הנתבע גם אמרה לתובעת שבעלה גנב והתברר לתובעת גם שהנתבע הינו אלכוהוליסט. התובעת העמידה את תביעתה על סך של 17,000 ₪ בטענה שזו עלות הציוד שנגנב לה.

הנתבע הכחיש מכל וכל את טענות הגניבה. הנתבע גם הכחיש שהודה בפני התובעת בגניבה. הנתבע הודה כי אשתו ציינה בפני התובעת כי הוא אלכוהוליסט, אולם הכחיש כי ציינה בפניה שהוא גנב. מפתחות המחסן ניתנו לו רק לצורך הכנסת סחורה או הוצאת סחורה. הנתבע הבהיר שעבדו עוד אנשים חוץ ממנו במחסן וציין כי אולי העובד שעבד לפניו הוא שגנב את הסחורה.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני קובעת כי דין התביעה להידחות. התובעת לא הצליחה להוכיח את החסר בציוד ולא הצליחה להוכיח כי החסר בציוד (ככל שיש כזה), מקורו בנתבע. בעדותה במשטרה שנגבתה ביום 8.12.13, נשאלה התובעת אילו חפצים נגבנו ממנה, וענתה: "שק שלם של נעלים של חורף וקיץ, שק שלם של כותנות לילה של אישה, שק שלם של מטפחות בכל מיני צבעים ושק שלם של גרביים וגרביונים של נשים". (העדות צורפה לכתב התביעה). ביום 12.1.14 (כחודש לאחר מתן העדות הראשונה), שוב הגיעה התובעת למשטרה וטענה שחסרים עוד דברים – "עכשיו שמתי לב שחסרים הרבה שהיו בקופסא במחסן הרבה תכשיטים. התכשיטים לא זהב. חלק היה כסף. קופסא הייתה מלאה בתכשיטים שלי שזה גם עגילים גם צמידים טבעות ושרשראות.." (עדות זו צורפה גם כן לכתב התביעה). בכתב התביעה נטען כי הסחורה החסרה היא: "תכשיטי כסף שונים, טבעות, שרשראות, צמידים, ועגילים בשווי 12,800 ₪, 4 שקים נעליים אלגנט, ונעלי בית חורף וקיץ בשווי 2,800 ₪, לבנים חורף קיץ וגטקס בשווי 14,000 ₪. מכאן עולה כי עדותה של התובעת לא הייתה אחידה בכל הנוגע לציוד שחסר לה. כך למשל בעדותה הראשונה במשטרה טענה שנגנב לה שק שלם של מטפחות בכל מיני צבעים ושק שלם של גרביים וגרביונים של נשים. שקים אלו לא הוזכרו בכתב התביעה. כך לתובעת גרסאות שונות באשר למועד בו הבחינה בחסר בתכשיטים. בעדות הראשונה במשטרה לא ציינה את החסר הנטען בתכשיטים, בעדות השנייה ציינה כאמור לעיל, כי רק מאוחר יותר הבחינה בחסר בתכשיטים.

בעדותה בבית המשפט העידה דברים אחרים: "....לשאלה מה נלקח ממני אני אומרת הרבה דברים ובעיקר קופסת תכשיטים.... לשאלת בית המשפט מתי ראיתי שחסר לי אני משיבה שאחרי שלושה שבועות, הוא עבד שבועיים ובשבוע שלישי אנשים בא וביקשו שרשרות וראיתי שכבר אין והבאתי פועלים לפני שהלכתי למשטרה.." (פרו' דיון ראשון, עמ' 1). כלומר, מעדותה זו עולה כי הבחינה בחסר בתכשיטים טרם פנתה למשטרה. מדוע אם כן לא ציינה החסר בתכשיטים כבר בעדותה הראשונה במשטרה?   לכל האמור לעיל אוסיף כי לא הוצגה רשימה של הציוד או קבלות של הציוד, או ראיות אחרות לגבי הציוד שנטען כי נגנב.

עיון בעדות התובעת במשטרה מעלה גם כי התובעת חושדת בנתבע כי: "כולם אמרו לה שהוא בטח לקח לה את השקים". כלומר, אחרים הם שהובילו את התובעת לחשוד בנתבע.. ראו עדות התובעת במשטרה: "...אחר כך כולם אמרו לי שהוא בטח לקח לי את ארבעת השקים מהמחסן שלי. הוא היה צריך לקחת את הדברים לשוק ולמכור אותם, אבל לא ראיתי את הדברים בשוק, אז לפי דעתי הוא לקח אותם אליו..." (ראה עמ' 1 שורות 6 – 8 לעדות התובעת במשטרה מיום 8.12.13).

התובעת לא הביאה עדים לתמיכה בטענותיה על אף שבעדותה במשטרה מיום 12.1.14 ציינה כי אנשים בשוק ראו שתכשיטים שלה נמצאים אצל הנתבע.