ת"ק 66575-12-15 לביא נ' קטרינה

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 7,500 ₪, עקב נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מנשיכות כלב.

התובעת טענה בכתב התביעה, כי בעת ששמרה על נכדה, ביום 2/2/15 ,בסביבות השעה 18.00 בערב, ננשכה על ידי כלב בהיר וגדול . לאחר שבנה חזר הביתה, הלכו שניהם אל הבית , אותו זיהתה כי כבית בו קרה האירוע. הדייר שגר באחד הבתים, העניק לה עזרה ראשונה ואז הגיעה הנתבעת, יחד עם הכלב אותו זיהתה התובעת כי נשך אותה , אשר נשך אותה שוב. התובעת פרטה בכתב התביעה כי הנתבעת הציעה לה פיצוי כספי באותו שלב, אולם משא ומתן שנערך בין הצדדים גם לאחר מכן, לא צלח.

לעניין הנזק הנתבע, התובעת פרטה בכתב התביעה את אשר ארע לאחר הנשיכות לרבות טיפולה בבית החולים וההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מכך.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי ביום 2/2/15, בשעות הערב, הגיע השכן אסף לביתה ואמר לה כי הגיעה אליו אישה שננשכה ברחוב ומחפשת בעלי כלבים שגרים באזור. הנתבעת טענה כי באותו זמן הייתה בבית עם הכלב , כשהבית בשטח מגודר . הנתבעת התלוותה לשכן ופגשה את התובעת, שלטענתה אמרה כי אינה יודעת אם זה הכלב שנשך אותה. לטענת הנתבעת, התובעת סיפרה כי ננשכה בעת שהלכה ברחוב ופגשה בחברות כלבים משוטטים. הנתבעת הוסיפה וטענה כי כלבה, שהיה קשור ברצועה והוחזק על ידה, עשה תנועה כלפי התובעת אולם לא נשך אותה כפי שטענה, וגם מהאישור הרפואי שצורף, לא צוין כי קיימת נשיכה שנייה.

כלבה של הנתבעת נלקח להסגר בעקבות תלונת התובעת. הנתבעת ציינה כי 3 ימים קודם לכן, שבה מבית החולים אחרי מחלה קשה (צורף אישור רפואי) ולכן במצבה כפי שהייתה, לא התווכחה על הסגר הכלב, והניסיון להגיע להסדר היה עקב שכנות טובה.

במועד הדיון העידו התובעת ובנה, נועם לביא, הנתבעת והשכן אסף זכאי.

דיון והכרעה:

1. התובעת, כאמור, טענה כי ננשכה פעמיים. בפעם הראשונה הייתה לבד (מלבד הנכד הפעוט) ורק היא יכולה הייתה להעיד לעניין זהות הכלב הנושך. בעדותה, טענה התובעת כי בעת שהתכופפה ננשכה על ידי כלב מאחור . היא הודתה כי הסתובבו במקום מספר כלבים , אולם ראתה מי מהכלבים נשך אותה, כלב בצבע בהיר, וכן ליד איזה בית ננשכה כדי לחזור למקום. כאשר פגשה את הנתבעת טענה כי ננשכה שוב, בנוכחות בנה, הנתבעת והשכן.

    

2. הנתבעת העידה כי כלבה היה איתה לאורך כל היום , והוא היה קשור בחבל ולכן לא ייתכן כי נשך את התובעת.