שפיצר נ' כלמוביל בע'מ

לפני תביעה על סך כ-20 אלף ₪.

התובע טוען כי רכש מהנתבעת רכב, וכי בשל רעשים שנשמעו התלונן מספר פעמים – ובכל פעם נמצאה תקלה אחרת. התובע טוען כי רישומי הנתבעת ביחס לטיפולים אינם מדויקים. בינואר 2017 נתקע הרכב, נגרר למוסך הנתבעת ונמצאה תקלה בתיבת ההעברה. לטענתו, נדרש לשלם עבור טיפול זה. משהמשיכו התקלות גם לאחר הטיפול החזיר התובע את רכבו למוסך – ונמסר לו כי משלא תוקנה התקלה במועד נגרמו תקלות נוספות.

התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו בקשר לעלות התיקון במערכת ההינע הקדמית (כ-7,500 ₪), במערכת ההינע האחורית (כ-7,000 ₪) ובגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לו (כ-6,500 ₪ נוספים).

הנתבעת טענה, מנגד, כי רכבו של התובע טופל באופן שוטף ובמסגרת תקופת האחריות לה היה זכאי. כשנה לאחר תקופת האחריות תוקנה תקלה במערכת הבלמים – והטיפולים כולם מתועדים כראוי בכרטיסי העבודה. בטיפול האחרון ברכב נמצאה תקלה בסרן האחורי, שאינה קשורה לחלק הקדמי של הרכב – ואף תקלה זו טופלה באופן מיטבי.

בדיון הצביע התובע על פירוט העבודות שבוצעו ועל אי ההתאמה בין הנתונים שנמסרו מהנתבעת. נציג הנתבעת טען כי הפערים נובעים מתקלה טכנית והבהיר כי אין לנתבעת אינטרס שלא לפתוח כרטיסי עבודה – לפיהם היא מקבלת את שכרה.

יוזכר כי החובה בהליך אזרחי היא על התובע להוכיח נזקיו. הנטל המוטל עליו הוא לשכנע את בית המשפט כי במאזן ההסתברויות נוטה הכף לכיוון טענותיו, ואת זאת עליו לעשות באמצעות הראיות והעדויות העומדות לרשותו.

מנספחי כתבי הטענות עולה כי התלונות על רעשים ותקלות בחלקו האחורי של הרכב נשמעו עוד במועדים קודמים לתקלה של ינואר 2017 (כך, למשל, בכרטיס העבודה מיום 7.3.16 מתועדת תלונה על "רעשים בפניות וסיבובים מכיוון אחורי", שלא נמצאו בנסיעת מבחן). שוכנעתי, לפיכך, כי עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו ביחס לטיפול במערכת ההינע האחורית של הרכב. אי ההתאמות ברישומי הנתבעת עמדו אף הם לנגד עיני.

לא מצאתי, עם זאת, כי עלה בידיו להוכיח הטענות ביחס למערכת ההינע הקדמית ומקובלת עלי גרסת הנתבעת ולפיה פרק הזמן הממושך שחלף בין הטיפולים והעובדה כי מדובר בחלקים שונים ונפרדים של הרכב מעידה על כך שלא מדובר באותה תקלה. בהעדר חוות דעת מקצועית מטעמו של התובע, אין בידיו לשלול גרסה זו.

מצאתי עוד כי לא עלה בידי התובע להוכיח את ראשי הנזק של עגמת נפש ואבדן ימי עבודה, ואלו נדחים.

סיכומו של דבר – הנתבעת תשלם לתובע סך 7,142 ₪ בצירוף אגרת בית משפט והוצאות משפט – ובסה"כ 7,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.