ת"ק 6578-04-14 סאלח ואח' נ' סטארט שירותי רכב בע"מ

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 2,000 ₪ שעילתה כספים שאותם חויבו התובעים לשלם בגין שירותי גרירה שהזמינו מהנתבעת. אין מחלוקת כי התובעים היו לקוחות של הנתבעת והזמינו ממנה שירותי דרך וגרירה בהתאם לכתב השירות שהעתקו צורף לכתב ההגנה.

לטענת התובעים ביום 9.8.12 נתקע רכבם בשל תקלת חשמל ועל כן פנו לנתבעת לקבלת שירות. ביום 25.9.12 התקלקל רכבם שוב, הפעם, בשל תקלה מכנית במנוע, והם נאלצו לבקש שוב את שירותי הנתבעת. לאחר מו"מ בין הצדדים,בשל רצונם של התובעים כי הרכב יועבר לשטחי הרשות הפלסטינית,הועבר הרכב בסופו של דבר ביום 27.9.12 למוסך מוקיבלה בתוך הקו הירוק והתובעים העבירו אותו משם, באופן עצמאי, למוסך בשטחי הרשות. התובעים עתרו להורות על החזר החיוב בסך 1,415 ₪ בו חוייבו בגין הגרירה השניה וכן בהוצאות שנגרמו להם כתוצאה מהצורך בהגשת תביעה זו.

2.לטענת הנתבעת כמפורט בכתב הגנתה, על פי כתב השירות, התובעים זכאים לגרירה אחת ללא תמורה בגין אותו מקרה, או שורת מקרים הקשורים קשר סיבתי האחד לשני ואשר לא טופלה במוסך או טופלה וחזרה על עצמה בפרק זמן של שלושה חודשים. לטענת הנתבעת,התובעים התחייבו להציג חשבוניות תיקון תוך 14 יום,על מנת להוכיח כי עומדים בתנאי האמור וזכאים לגרירה הנוספת. הנתבעת אישרה כי המדובר בשני מקרים בהם נתקע רכב התובעים, אך טענה כי היה מדובר באותה תקלה,לא הומצאו חשבוניות תיקון המעידות אחרת ועל כן החיוב נעשה לטענתה, כדין.

דיון והכרעה:

3.אין מחלוקת כי במסגרת כתב השירות, התובעים היו זכאים לשירותי גרירה אחת בלבד ללא תמורה "בגין מקרה או שורת מקרים הקשורים קשר סיבתי האחד לשני."(סעיף 8 (ג) לכתב השירות) עוד אין מחלוקת שהאירועים הם בטווח קרוב של פחות משלושה חודשים.

השאלה היא אם כן, כלום התקלה ביום 9.8.12, קשורה קשר סיבתי לתקלה שאירעה ביום 25.9.12? בעניין זה יודגש כי ע"פ סעיף 8 ג' לכתב השירות,במקרה של תקלה חוזרת בטווח הזמנים כאמור,חייב המנוי להציג חשבוניות תיקון תוך 14 יום.

לאחר שעיינתי במסמכים המצורפים ושמעתי את עדותו של תובע 1 ואת נציגת הנתבעת, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות:

4.התובע אמנם הציג חשבונית לתיקון הראשון- חשבונית תיקון מאת "אביזרי אור הגולן" (אשר הוצאה אומנם ביום 28.9.12 אולם התברר מחקירת התובע וממכתב אביזרי אור הגולן ,לפיו התיקון בוצע עוד ביום 9.8.12, כי מדובר בתקלה שהביאה לגרירה הראשונה). יחד עם זאת, התובע לא הציג חשבונית ביחס לתיקון התקלה שהביאה לגרירה השניה והצהיר כי אין חשבונית כזו,שכן התיקון בוצע במוסך שאינו מוציא חשבוניות (עמ' 2 שורות 6-7).

אמנם נציגת הנתבעת הודתה כי הגרירה בפעם השנייה נדרשה בגין תקלה במנוע ואולם לטענתה,המדובר בתקלה שמקורה זהה וקשור סיבתית לתקלה הראשונה. מאחר שהתובעים לא הציגו חשבונית על התיקון השני,לא ניתן לבחון מה בדיוק הייתה התקלה במנוע והאם יש קשר סיבתי לתקלה הראשונה. אין לתובעים להלין אלא על עצמם על כך שלמרות התנאי כאמור,בחרו לבצע את התיקון במוסך שאינו מוציא חשבוניות.

בעניין זה ראה גם תק (י-ם) 3608/07 שם נקבע כי על התובע להוכיח שאין מדובר באותו מקרה, באמצעות הצגת חשבונית דווקא, אחרת יכשל התובע בתביעתו:

"אמנם מאישור של מוסך בנצי (נספח ב' לכתב התביעה) עולה, לכאורה, כי מדובר בשתי תקלות שונות, שאין ביניהן קשר סיבתי. דא עקא, שהמוסך מציין כי בשני המקרים לא נגבה תשלום מן התובע ולא הוצאה חשבונית, דבר שיכול להעיד על קיום יחסים מיוחדים בין התובע לבין המוסך, שעשויים אף להשפיע על תוכן האישור. הואיל והתובע לא המציא ראיה פוזיטיבית בדבר מהות התקלות (כגון כרטיס העבודה של המוסך) – אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת נושא זה. לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:(א)התובע לא הוכיח קיומם של התנאים המפורטים בסעיף 2 (ד) (4) לכתב השירות, ועל כן היתה הנתבעת רשאית לגבות תשלום מהתובע בשל הגרירה נשוא התביעה."

לאור האמור בהיעדר חשבונית,ממנה ניתן ללמוד מה בדיוק היה מקור התקלה השנייה והאם קשורה לתקלה הראשונה ומאחר שהובהר לתובעים מפורשות ובאותיות מודגשות בכתב השירות,כי חלה עליהם חובה להציג בנסיבות חשבונית תיקון, רשאית הייתה הנתבעת לגבות תשלום מהתובעים ודין התביעה להידחות.

לאור כל האמור אני מורה על דחיית התביעה . יחד עם זאת,בנסיבות, אין צו להוצאות.