טרוינר נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

הנתבע 2 פגע עם רכבו ברכב התובע. הנתבעים, באמצעות חברת הביטוח, הכירו באחריות לתאונה ופיצוי את התובע על נזקיו, אך זאת בניכוי אשם תורם של 25%.

לטענת התובע אין לייחס לו אשם תורם בתאונה והתביעה, בהליך של תביעה קטנה, היא לפיצוי בגין מלוא נזקיו.

אין מחלוקת שהתובע המשיך בנסיעה ישרה ברחוב סוקולוב בבני ברק תוך שחצה את הצומת עם רחוב קוטלר. בכיון נסיעתו של התובע 2 נתיבים. הוא עצמו נסע בנתיב השמאלי. הנתבע 2 הגיע מרחוב קוטלר שם יש לו תמרור עצור המחייב אותו למתן זכות קדימה לנוסעים ברחוב סוקולוב. הנתבע החל בחציית הצומת, עבר את הנתיב הימני מבין שני הנתיבים ברחוב סוקולוב ועת שביקש להמשיך ולחצות את הנתיב השמאלי בו נסע התובע, המשיך התובע בנסיעתו הישרה בנתיב ונגרמה תאונה בין 2 כלי הרכב.

מכאן טוען התובע לאחריות מלאה של הנתבע 2 לתאונה ללא אשם תורם.

מנגד טוען הנתבע 2 שעצר בתמרור עצור ברחוב קוטלר והחל בחציה איטית של הצומת עם רחוב סוקולוב. לגירסתו, הרכב שנסע בנתיב הימני ברחוב סוקולוב עצר ואיפשר לו לחצות את הצומת, אלא שאז הגיע התובע בנסיעה מהירה ופגע ברכבו. מכאן לטענתו יש לתובע אחריות לתאונה ולכל הפחות אשם תורם.

המחלוקת היא באשר לאשם תורם של התובע לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

כאמור, אין למעשה מחלוקת על העובדות. התובע נסע ברחוב סוקולוב בנתיב השמאלי מבין השניים באותו כביש. הנתבע הגיע מימינו, חצה את הנתיב הימני מבין השניים הנוסעים ישר, ומשביקש לחצות גם את הנתיב השמאלי התרחשה התאונה.