ת"ק 65576-12-15 קאשי(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

בפני תביעה כספית במסגרתה העלה התובע טענות שעיקרן בכך שבהיותו עצור בכלא השרון ביצע עבירה משמעתית בגינה נשפט ביום 18/10/15 על ידי קצין האג"מ בכלא השרון, מר ערן אלקיים (להלן: "ערן אלקיים"), שלא היה מוסמך לשפטו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש של שלילת מבקרים וטלפונים למשך חודש ימים, שכן הוא, התובע, היה אותה עת, במהלך ההליך המשמעתי עצור ולא אסיר ומשכך רק מפקד הכלא או סגן מפקד הכלא היה בעל סמכות לשפטו.

עוד טען התובע, כי ביום 23/11/15 נשפט שוב בגין עבירה משמעתית על ידי קצין האג"מ ערן אלקיים, שלא היה מוסמך לשפטו, להרשיעו ולהטיל עליו 7 ימי שהייה בצינוק שכן הוא התובע היה גם אותה עת, במהלך ההליך המשמעת עצור ולא אסיר, ומשכך רק מפקד הכלא או סגן מפקד הכלא היה בעל סמכות לשפטו.

התובע עתר בתביעתו לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בסך של- 10,000 ש"ח בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה מאותם הליכים מנהליים שהתנהלו נגדו שלא כדין והעונשים שהיה עליו לשאת בהם כתוצאה מכך.

הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה, בציינה כי התובע אינו טוען כי הרשעותיו בגין עבירות המשמעת שעבר היו בלי מוצדקות, אלא קובל אך ורק על כך שמקבל ההחלטות בעניינו - בשני המועדים 18/10/15 ו- 23/11/15 קצין האגם ערן אלקיים לא היה מוסמך לשפטו ולהרשיעו, בכל אחד מהמועדים האמורים, במהלך ההליך המשמעתי, שכן היה הוא, התובע באותם מועדים בגדר עצור ולא אסיר.

לטענת הנתבעת, המדינה ביטלה את ההליך המשמעתי מיום 18/10/15 ונקטה בהליך משמעתי נוסף בגין אותה עבירה משמעתית שביצע התובע, שבו נשפט התובע ע"י מי שמוסמך לכך (סגן מפקד בית הסוהר). הנתבעת ציינה כי התובע הורשע בשנית והוטל עליו אותו עונש שהוטל עליו בהליך הראשון שבוטל עונש של שלילת מבקרים וטלפונים למשך חודש ימים, ובנוסף שלילת זכות להחזקת פלטה חשמלית וקומקום.

עוד טענה הנתבעת, כי מאחר שהתובע כבר סיים לרצות את עונש שלילת מבקרים וטלפונים למשך חודש ימים - לא נדרש הוא לרצות שוב עונש זה, אלא רק את העונש הנוסף שהוא שלילת זכות להחזקת פלטה חשמלית וקומקום ומשכך - לא נגרם לו נזק כלשהו.

הנתבעת הוסיפה וציינה, כי עומדת לה חזקת תקינות המעשה המנהלי שלא נסתרה על ידי התובע. עוד טענה כי אף אם נפל פגם כלשהו בכך שנשפט והורשע ע"י קצין האג"מ ערן אלקיים במועדים 18/10/15 ו- 23/11/15, כשזה היה חסר סמכות לעשות כן, הרי שלא כל פעולה או אי סבירות מנהלית מהווה מעשה רשלני אשר מזכה בתביעה לדמי נזק ולא כל טעות של רשות מנהלית היא כשלעצמה גם עוולה.

בנסיבות אלו עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה.

עיינתי בכתבי הטענות, ובמוצגים שהוגשו, שמעתי טיעוני הצדדים וסיכומיהם.

מחומר הראיות למדים, ועל כך אין חולק, כי התובע הינו עצור בכלא השרון.

ביום 1/9/15 התבקש קצין האג"מ בכלא השרון על ידי מפקדו לסייע בשפיטת אסירים ועצורים בעבירות משמעתיות בשל העומס הרב שנוצר.

ביום 18/10/15 נקרא התובע להליך משמעתי בפני קצין האג"מ ערן אלקיים (להלן: "ההליך המשמעתי"), במסגרתו נשפט התובע על ידי קצין האג"מ בגין עבירה משמעתית שעבר במהלך שהייתו בבית הכלא, שעניינה פגיעה בסדר הטוב במקום המעצר בשל התבטאויות בעייתיות (להלן: "עבירה מיום 15/10/15"). במהלך ההליך המשמעתי האמור ביום 18/10/15 נשפט התובע ע"י קצין האג"מ, הורשע ונגזר עליו עונש של שלילת ביקורים ושימוש בטלפונים למשך חודש ימים.