דרעי נ' פאניקה רהיטים 2015 בע"מ

מונחת לפני תביעה הקטנה ע"ס 7,300 ₪.

בכתב התביעה נטען כי ב 19.1.2017 רכשה התובעת מהנתבעת מזנון ושולחן לביתה תמורתם שילמה סך של 6,000 ₪ ונוסף על כך 300 ₪ עבור הובלה. זמן האספקה המוסכם היה 15 ימי עבודה; הנתבעת לא עמדה בזמן האספקה אלא סיפקה את המוצר באיחור רב של כשלושה חודשים ואז התברר כי הריהוט אינו תואם את ההזמנה והתובעת נאלצה להמתין שוב עד לאמצע יוני 2017 אלא שגם הפעם מצאה התובעת כי שני הרהיטים שבורים וסדוקים ולוקים בפגמים רבים וגלויים לעין , חלק מהסדקים מולאו בחומר איטום וחלקם לא טופל כלל; התובעת פנתה מים אל הנתבעת שהשיבה כי "ככה זה בעץ מלא ".תשובה זו לא שכנעה את התובעת והיא ביקשה לבטל את העסקה. נציג מטעם הנתבעת הגיע ואסף את הרהיטים והתובעת סברה כי בכך הסכימה הנתבעת לבטל את העסקה אך היא הופתעה כשהנתבעת סיפקה לה בראשית ספטמבר 2017 רהיטים חילופיים אשר לטענת הנתבעת יוצרו במיוחד עבור התובעת. לתובעת התברר מיד כי גם הרהיטים החילופיים פגומים בדמות סדקים ושפשופים ובתחתית השולחן צוין שמה של לקוחה בשם חיה בראל. התובעת הסיקה מכך כי מדובר ברהיטים שהוחזרו על ידי לקוחה אחרת . התובעת הודיעה לנתבעת כי היא עומדת על ביטול העסקה.

התובעת מבקשת לבטל את העסקה ולפסוק לה פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 1,000 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מדובר במזנון ושולחן "עץ מלא גושני" אשר מטבעו יש בו "עיניים" וסדקים . חרף זאת הסכימה הנתבעת לייצר עבור התובעת מזנון ושולחן חדשים וכך עשתה אלא שגם הפעם המשיכה התובעת לטעון כי המוצר פגום; אף כי מדובר בתלונת שווא ייצרה הנתבעת עבור התובעת בפעם השלישית מזנון ושולחן תחליפיים ואף הוסיפה "שולחן נוסף מעבר לסט לבחירת התובעת" . שולחן נוסף זה רשום היה עליו השם חיה בראל ; מדובר בשולחן שנרכש על ידי חיה בראל והוחזר על ידה מאחר ש"לא עמדה בתקציב" . התובעת מיוזמתה החליטה לקחת שולחן אחרון זה. השולחן והמזנון נמצאים בשימוש בביתה של התובעת.

בתיק התקיימו שלוש ישיבות , בישיבה הראשונה התובעת חזרה על עיקרי גרסתה והוסיפה כי היא לא מוכנה שהנתבעת תתקן את הרהיטים שנרכשו כחדשים .

נציג הנתבעת חזר על עיקר גרסתו והוסיף כי " החלפתי את המזנון בגלל עובי הרגל בצד" . משלא הגיעו הצדדים להסכמה נדחה הדיון על מנת לאפשר הגשת חוות דעת של מומחים.

ואכן שני הצדדים הגישו חוות שדעת . על פי חוות הדעת שהגישה הנתבעת הסדקים במוצר אינם מהווים פגם אלא זוהי תכונה טבעית של עץ מלא. מומחה התובעת מאידך קבע כי מדובר בפגם במוצר.

משהסתתמו נתיבי הפשרה, לא היה מנוס ממינוי מומחה מטעם בית המשפט.

המומחה של בית המשפט קבע כי במגירה של המזנון בצד שמאל אין אפשרות להשתמש מכיוון שהיא זזה בקושי רב; יש ליישר את חזיתות המגירות למישור אחד; ברגליים של השולחן יש מקומות שצריך להדביק פורניר ולצבוע; במוצר בוצעו תיקונים ונסתמו עם חומר; יש לדאוג שהתיקון יהיה בצב של הרהיטים.