חזאן נ' סלקום ישראל בע"מ

1)לתובע קו סלולארי שמספרו 052-XXXXX (להלן: הקו הסלולארי").

בעבר היה התובע מנוי של הנתבעת.

בתאריך 22/6/16 נייד התובע את הקו הסלולארי מהנתבעת לחברת SAWA.

2)לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, למרות הניוד המשיכה הנתבעת לגבות ממנו תשלומים שונים ע"י חיוב כרטיס האשראי שלו. משנודע לו הדבר, הוא פנה לחב' כרטיסי האשראי (לאומי קארד) וביטל את הוראת הקבע באמצעותה נהג לשלם לנתבעת עבור שירותיה. בעקבות פנייתו הופסקו החיובים ואף הוחזרו לו 2 תשלומים על סך 119 ₪.

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביעה, כי אין זו הפעם הראשונה שהנתבעת גובה ממנו סכומים שלא כדין, אותם החזירו לו רק לאחר ששלח להם מכתב.

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביעה, כי בעקבות התנהלותה של הנתבעת נגרמו לו "... הוצאות בגין טלפונים, נסיעות וטרדה ועוגמת נפש".

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 5,060 ₪, כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה.

3)לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, בתאריך 13/4/16 הצטרף התובע לשרות "תיקונטו" (שירות תיקונים למכשירים סלולאריים ולטבלטים הניתן על ידי הנתבעת), עבור המכשיר הסלולארי שלו, בעלות סמלית של 19.90 לחודש. כאשר התובע נייד את הקו הסלולארי הוא לא ביקש לבטל גם את שירות התיקונטו ולכן הנתבעת המשיכה לחייבו במשך תקופה של 6 חודשים. לאחר קבלת התביעה, בעקבות שיחה שביצעה עם התובע אחראית מטעם הנתבעת, בה הבהיר התובע כי אין לו צורך בשירות תיקונטו למכשיר הסלולארי שלו, ביטלה האחראית את השירות.

עוד נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי "בעת קבלת כתב התביעה ולשם הימנעות ממלחמת גרסאות זיכתה אחראית הנתבעת את כרטיס הלקוח בסך 119.90 ₪ + 16 ₪ פיצוי רגולטורי + ריבית והצמדה" וכי יתרת הזכות בסכום כולל של 136.06 ₪ לא הועברה לתובע משום שהוא ביטל את אמצעי התשלום. יתרה זו עומדת לזכותו ותועבר אליו במידה ויעדכן את אמצעי התשלום אצל הנתבעת.