ת"ק 6502-12-16 כהן נ' רשת מלונות רימונים ומועדון הרי

רקע

1.לפני תביעה כספית, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת – המנהלת ומפעילה את "רשת מלונות רימונים" ובין היתר היא מפעילה את מלון "גלי כנרת" בטבריה (להלן: "המלון"), לשלם לה סך כולל של 6,154 ₪, כפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב ליקויים בנופש שרכשה מהתובעת, במלון גני רימונים בטבריה.

טענות התובעת

2.התובעת שהתה עם בן זוגה במלון, למשך שני לילות, בין התאריכים 15/11/13 – 17/11/13. מטרת התובעת ובן זוגה, היתה לנוח ולנפוש והם הגיעו למלון מפתח תקווה, שילמו במיטב כספם כדי ליהנות מאירוח נעים ושקט, אולם למרבה הצער, לא רק שהתובעת ובן זוגה לא נהנו, אלא סבלו ומצבה הבריאותי של התובעת אף החמיר. הטלטלה וחוסר הפרטיות שחוותה התובעת הכריעו את הכף והתובעת נאלצה בדלית ברירה להזמין רופא בתשלום למלון. יתרה מזו, כששבה התובעת לביתה, היא אושפזה ל- 4 ימים בבית חולים השרון בפתח תקווה, כך שלמעשה כל הכסף המיועד להבראה, נזרק לפח ולא נשאר כסף לחופשה מתקנת.

3.התובעת הדגישה בהזמנתה כי מבוקשת סוויטה שקטה, מפנקת. למרות זאת, במשך כל הלילה נשמעו דפיקות מבהילות מהמעלית. לאחר פניות רבות, הועברו התובעת ובן זוגה לסוויטה אחרת, שם המזגן לא עבד כל הלילה ואיש לא הצליח לתקן את התקלה. לכן, בחדר היה חם ומחניק, התובעת ובן זוגה נאלצו לפתוח את החלון כדי שייכנס אוויר ואז התמלא החדר בברחשים בכמויות גדולות. במשך כל שעה-שעתיים, הגיע לסוויטה איש שירות ששאב את החרקים באמצעות שואב אבק, אך בכך לא הסתיימה הבעיה, היות ומעל הסוויטה נשמעו "רעשים מבהילים של מנועים". לאחר מכן, התברר שהרעשים נשמעו מחדר מפוחים שממוקם בדיוק מעל הסוויטה. לכן, לתובעת ולבן זוגה לא היה שקט ולא היתה פרטיות וכפי שתיארה התובעת לעיל, גם מצבה הבריאותי הורע.

4.התובעת פנתה מיד לגורמים בכירים במלון וגב' דגנית בלחסן – מנהל מועדון הרימון, התנצלה על אי הנעימות והמציאה כפיצוי, הנחה של 20% לחופשה הבאה. התובעת ובן זוגה לא יכולים היו להרשות לעצמם לממן חופשה נוספת ולכן דגנית הציעה כי יקבלו יום כיף זוגי, כולל ארוחות ועיסויים. התובעת ביקשה כי ישיבו לה את מלוא הסכום ששילמה בגין הנופש, כדי שתוכל לצאת לנופש מתקן, אולם בקשה זו לא אושרה על ידי הנתבעת.

התובעת ובן זוגה עברו תאונה והיו עסוקים בטיפול רפואי ולכן, במהלך השנים היו עסוקים בבדיקות רפואיות ובביקורים אצל רופאים.

5.כחודש לפני הגשת התביעה, פנתה התובעת שוב לדגנית והסבירה שבגלל מצבה הבריאותי "נושא הפיצוי נותר באוויר". התובעת ביקשה החזר כספי כדי לצאת לחופשה וליהנות ואז קיבלה סירוב. דגנית שוב הציעה יום כיף, כפי שהובטח בעבר, אולם למרבה הפלא, "לא כולל עיסויים". התובעת סבורה כי מדובר בפיצוי לא הולם ולא הוגן, בגין הנופש הלא ראוי שקיבלה.

טענות הנתבעת

6.דינה של התביעה להידחות. מדובר בתביעה קטנונית וטורדנית, שמטרתה ליצור עילת תביעה, יש מאין, במטרה פסולה של התובעת, להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת ולהשיב לעצמה את הכסף ששילמה עבור חופשה, אותה מיצתה עד תום, לפני למעלה מ- 3 שנים. לא בכדי, טענות התביעה אינן מבוססות באסמכתאות בכתב ודבר זה מלמד על מהימנות כתב התביעה.

7.התובעת אכן שהתה במלון שני לילות, בין התאריכים 15/11/13 – 17/11/13. ההזמנה המקורית הייתה לסוויטה מסוג כנרת, על בסיס חצי פנסיון והתובעת שילמה סך של 4,571 ₪ עבור חופשה זו, אותה מיצתה התובעת עד תום ועזבה את המלון, רק בתום השהות, במועד העזיבה המתוכנן.

8.במהלך שהותה של התובעת בסוויטת כנרת, היא התלוננה על רעשים לכאורה וכן טענות שונות לגבי האירוח במלון. צוות המלון נתן מענה מידי ומלא לכל תלונות התובעת. התובעת הועברה מידית לסוויטת בן גוריון במלון, שהיא הסוויטה המפוארת והיקרה ביותר במלון. ההפרש הכספי ביחס לסוויטה זו, הוא למעלה מסך של 1,000 ₪. המזגן בסוויטה תוקן והתובעת נשארה במלון עד תום החופשה, תוך מתן מענה מלא והתייחסות לתלונתה מצד צוות המלון.