ת"ק 64982-03-17 אמסלם נ' דבוש ואח'

מונחת לפניי תביעה קטנה על סך של 10,000 ₪.

לטענת התובע מכר את הסוסה שלו מסוג פיינט העונה לשם "גרייס" לנתבעים תמורת סך של 8,000 ₪. התובע מסר את הסוסה לנתבעים, אך הם לא שילמו לו את המחיר שסוכם ודחו אותו בלך ושוב.

התובע לא לקח את הסוסה בחזרה וזאת מתוך יחסים של היכרות ולאור החיבור בין הסוסה לבנם הקטין של הנתבעים, תוך שסמך על הבטחות חוזרות ונשנות מצד הנתבעים כי ישלמו את התמורה במלואה בקרוב.

ברם, בחודש ספטמבר, לאחר דחיות חוזרות ונשנות בלך ושוב, התקשר הנתבע 1 לתובע והודיע כי הסוסה חולה. לטענת התובע, מחלתה של הסוסה היא "קוליק" שנבע מתזונה לא נכונה שסופקה לה על ידי הנתבעים.

הסוסה נפטרה ימים ספורים לאחר מכן.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של וטרינר ד"ר אבי יוכטמן שקובעת כי "ניתן לומר בסבירות גבוהה שסיבת תחלואתה של הסוסה גרייס הינו טעות בהזנה הנובעת מהאכלה מוגזמת של גרעינים ותערובת וכי האירוע התרחש לא לפני 12.9.2016 וזאת בהתאם לספרות המוכרת לעניין הקוליק ועל הלמניטיס ולממצאים בשטח".

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי מעולם לא קנו את הסוסה וכי לא התרשלו בהזנתה. הנתבעים אף צירפו חוות דעת של וטרינר מטעמם ד"ר בשארה ריאד בה נקבע כי "הסוסה עברה למיניטיס טראומתי" וכי "להזנה היה חלק זניח במחלתה של הסוסה".

העידו לפני התובע והנתבעת שחזרו על טענותיהם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המוצגים שהונחו על שולחני, הגעתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה.