פרנק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בתאריך 29.3.17 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת. בתאריך 4.4.17 ביצעה התובעת מסירה אישית של כתב התביעה על נספחיו לידי הנתבעת והגישה את אישור המסירה לבית המשפט.

בתאריך 8.5.17 שלחה מזכירות בית המשפט, אף היא, את כתבי הטענות ואת הזמנה לדין לנתבעת ובהתאם לאישור מסירה שנסרק לתיק המסמכים התקבלו אצל הנתבעת בתאריך 16.5.17.

בתאריך 01.05.17 הגישה התובעת בקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה, על סמך אישור מסירה של כתב התביעה לידי הנתבעת מיום 4.4.17.

בהחלטתי מיום 7.5.17 נתתי לנתבעת אורכה להגשת כתב הגנה מטעמה וזאת עד ליום 11.6.17. בהחלטתי הבהרתי כי אם לא יוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת יינתן כנגדה פסק דין.

בתאריך 12.6.17 הגישה התובעת בקשה נוספת ליתן פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר הגנה.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי הנתבעת לא הגישה עד היום כתב הגנה מטעמה ואף לא הגישה בקשה ליתן לה אורכה לעשות כן.

לפיכך, לבקשת התובעת, על יסוד כתב התביעה על נספחיו, ומכח הסמכות הנתונה לי על פי תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 625 ₪ (ללא פיצוי בגין עוגמת נפש), בצירוף הפרשי הצמדה, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, מיום קרות מקרה הביטוח - שהוא 28.8.16, וריבית צמודה בשיעור שנקבע בסעיף 1 לחוק האמור לעניין ההגדרה "הפרשי ריבית והצמדה" וזאת מתאריך 29.10.16 ועד לביצוע התשלום בפועל. פסיקת הריבית וההצמדה הינה בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת רשאית להגיש לבית משפט זה בקשה לביטול פסק דין תוך 7 ימים מיום המצאת פסק דין לידיה.