גולן נ' בוחניק

לפני תביעה כספית על סך 15,000 ₪ ותביעה שכנגד על סך 10,000 ₪.

מכתבי הטענות עולה כדלקמן:

התובע טוען כי הנתבע הזמין מערכות אזעקה, אינטרקום, מצלמות אבטחה ותשתית לשמע על סמך הצעת מחיר שקיבל מהתובע ביולי 2015. תוך כדי עבודה הוסיף הנתבע פריטים נוספים – מצלמת אבטחה נוספת, שדרוג מערכת האבטחה לדגם מתקדם יותר, שדרוג מסך אינטרקום והוספת עבודות תקשורת הרשת שניתנה בהצעת המחיר ולא נכללה בהזמנה הראשונה.

לטענת התובע, סירב הנתבע לשלם את תמורת התוספות.

בכתב התביעה הוסיף התובע וטען כי מחיר ההזמנה היה 20,500 ₪ וכי מרבית העבודה בוצעה תחת פיקוחו של אביו של הנתבע, שכן הנתבע עבד אותה עת בחו"ל, והן האב והן הנתבע (בביקוריו בארץ) חלקו לתובע ולעבודתו שבחים. עבודתו של התובע נמשכה עד קיץ 2017, בהתאם לקצב ההתקדמות של בניית בית הנתבע.

בהתחשב במחיר ההזמנה הראשונית, בעלות התוספות שהזמין הנתבע ובקיזוז התשלומים שביצע במהלך התקופה – נותרה לנתבע יתרת חוב של קרוב ל-10,000 ₪. על סכום חוב זה דורש התובע להוסיף פיצוי, עלות האיחור בתשלום וההוצאות הכרוכות בהליך – והעמיד את תביעתו על סך 15,000 ₪.

הנתבע טוען, מנגד, כי התגלו פערים מהותיים בין ההזמנה לבין מה שבוצע בביתו בפועל.

לטענת הנתבע, מערכת האזעקה שהותקנה היא מערכת "ריסקו" במקום מערכת "פימא" שהוזמנה.