ראגבי נ' מועלם ואח'

לפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 6.3.17 בירושלים.

גרסת התובע בכתב התביעה היתה, שהוא נסע בכביש מס' 1 ופנה שמאלה ברמזור לכיוון רחוב שמואל הנביא. הנתבע 1 הגיע מכיוון שבטי ישראל לכיוון הכיכר ונכנס לתוך הכיכר מבלי לתת זכות קדימה ופגע ברכב התובע בצד שמאל קדימי מצד הנהג (סעיף 8 בכתב התביעה).

גרסת הנתבע היתה, כי הוא נסע במעגל התנועה שמואל הנביא, ולפתע הגיח רכב התובע מימין ונכנס למעגל התנועה מבלי לתת דעתו לרכב הנתבעים ופגע ברכב הנתבעים בחלקו הימני (סעיף 5 בכתב ההגנה).

התקיים דיון ביום 25.1.18 ובו שמעתי את הנהגים, והוצגו תמונות נזק של התובע. לא הוצגו תמונות נזק של הנתבע אולם התובע טען שלנתבע לא נגרם נזק כי מדובר במשאית, טנדר (ע' 2 ש' 9).

לאחר ששקלתי בדבר סבור ביהמ"ש שיש לדחות את התביעה מהנימוקים שלהלן:

עדות התובע בדיון לגבי נסיבות התאונה סתרו את האמור בכתב התביעה. בדיון נטען, כי התובע כבר נכנס לתוך הכיכר והתאונה ארעה כאשר התובע רצה לצאת ימינה בפניה הבאה מהכיכר והנתבע 1 עקף משמאל (ע' 2 ש' 1-2 ש' 4-5 וש' 11; ע' 3 ש' 1-2).

התובע גם הדגים בפני ביהמ"ש את התאונה, תאר כיצד היה בתוך מעגל התנועה והחל לפנות ימינה ואז הנתבע עקף משמאל (ע' 2 ש' 1).

הגרסאות אינן מתיישבות זו עם זו. הגרסה בכתב התביעה משמיעה שהתאונה ארעה בכניסת הנתבע 1 לכיכר והגרסה בדיון משמיעה שהתאונה ארעה ביציאה מהכיכר. אין דרך ליישב את הגרסאות הסותרות.

ביהמ"ש סבור, כי התאונה ארעה כפי גרסת הנתבע 1 כשהתובע ניסה להשתלב במעגל התנועה. מעדות התובע עצמו עולה המסקנה כי הנתבע 1 היה בתוך מעגל התנועה (ע' 2 ש' 33) בעת התרחשות התאונה. תמיכה מצאתי בתמונות הנזק של התובע.