מסאלחה נ' אגבאריה ואח'

בתאריך 22.12.15, בצומת הכניסה לחדרה מכביש מס' 65, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג טיוטה קורולה מ.ר. 96-448-27 (להלן" "רכב התובע") לבין רכבו של נתבע 1 מסוג יונדאי אקסנט מ.ר. 25-961-64 אשר היה מבוטח באותה עת על ידי נתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבע").

מאחר שהרכב השלישי הנוסף שהיה מעורב בתאונה זו - רכב מסוג טנדר מיצובישי (להלן: "הטנדר"), לא ניזוק, נעוץ עניינה של התביעה המונחת לפני בשאלת אחריותם של התובע ונתבע 1 להתרחשות התאונה.

בעוד שהתובע טוען כי בעת שעמד בפקק תנועה פגע בו רכב הנתבע בעוצמה רבה מאחור וכתוצאה מכך הוא נהדף לעבר הטנדר שעמד לפניו, טוען נתבע 1 כי פגיעתו ברכב התובע ארעה רק לאחר שזה התנגש בטנדר שעמד לפניו ובלם באופן פתאומי.

בתארו את הנסיבות בהן ארעה התאונה, אמר התובע בעדותו בבית המשפט: "ראיתי שיש פקק, התחלתי להאט את המהירות שלי, זה היה בין שני הרמזורים, פתאום הרגשתי שמישהו נכנס בי מאחורה ודחף אותי קדימה לרכב שהיה לפניי ונגרם לי נזק גם מאחורה וגם מקדימה... התנגש בי בחוזקה... נכנס בי, דחף אותי, ומי שהיה לפניי היה לו רכב טנדר מיצובישי ולא נגרם נזק, היה לו וו גרירה ואני ספגתי את כל המכה, הוא פשוט דחף אותי ונכנסתי בוו גרירה.." ואילו נתבע 1 אמר:

"...התובע הפתיע אותי ונכנס ברכב שלפניו ואני נכנסתי בו. אני שמעתי מכה ונתתי ברקס, ניסיתי לעצור אבל החלקתי ונכנסתי בו. הרמזור הראשון היה ירוק והשני אני לא יודע, לא הספקתי לראות. השני כנראה היה אדום. אני לא יודע למה כולם עצרו...".

התובע הוסיף וטען כי פרטי נהג הטנדר שנסע לפניו אינם ידועים לו וכי נתבע 1 הציג בפניו רשיון רכב שתקפו פג וכשהתבקש ליתן לו את פרטי פוליסת הביטוח שלו, הפנה אותו הלה אל בנו אשר לא חזר אליו מאז.

לנוכח ההבדל בין הגרסאות ועל מנת שאוכל להכריע בשאלת האחריות לנזק הכבד שנגרם לחלקו הקדמי של רכב התובע, הוריתי על זימונו של מי שלטענת נתבע 1 נסע עמו באותה עת ברכב – מר כמאל אגבריה. נתבע 1 אמנם טען כי הלה היה "טרמפיסט" ברכבו (טענה שהוכחשה על ידי התובע) וכי פרטיו אינם ידועים לו, ואולם פרטים אלה נמצאו בטופס הודעת נתבע 1 לחברת הביטוח שלו- נתבעת 2 (נ/1) ומשכך ניתן היה להורות על זימונו.

בעדותו בפני טען גם אותו כמאל אגבריה כי נתבע 1, המוכר לו מאותה שכונה שבה מתגוררים שניהם, התנגש ברכב התובע מאחור רק לאחר שזה התנגש בטנדר: "...אנחנו היינו האחרונים אבל כשנכנסנו בזה שלפנינו הם כבר היו אחד בתוך השני.... החבר שלי לא הספיק לבלום ונכנס בו..." – ר' התרשים – נ/2.

בהמשך הגיש התובע את תצלומי הנזק שנגרם לחזית רכבו של נתבע 1 ואת העתק רשיון הרכב אותו הציג הלה בפניו מיד לאחר התאונה – רשיון שתקפו פג ביום 22.9.15, דהיינו כשלושה חודשים לפני המועד בו ארעה התאונה.

לאחר ששמעתי את גרסאות שני הנהגים ואת עדות העד ועיינתי בראיות שהונחו בפני, אני סבורה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את גרסתו בדבר אחריות נתבע 1 למלוא הנזקים שנגרמו לרכבו ומשכך החלטתי לקבל את תביעתו בחלקה, דהיינו לחייב את הנתבעים בפיצויו בגין כמחצית מסך נזקיו.