ת"ק 64070-09-14 רפפורט נ' ל.א. זייטלבך בע"מ

בפניי תביעת התובע על סך 28,300 ₪ לפיצוי בגין נזק שנגרם לו בשל רשלנות מקצועית של הנתבעת, שנשכרה למעקב ופיקוח על עבודות הבנייה, שנערכו בבניין על ידי הקבלן ש. דורפברגר בע"מ (להלן: "הקבלן"). הקבלן תבע את התובע ושני שכניו, והם חוייבו בהסדר גישור לשלם לו סכומים נוספים עבור עבודות, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (ת.א. 53291-02-13 דורפברגר נ' רפפורט ואח', להלן: "תביעת הקבלן").

התביעה הינה בשלושה נושאים:

1.חסר בתוספת בניית מרפסת בדירת התובע נשוא התביעה. רוחב המרפסת, שנבנה בתחילה, הינו וזאת על פי התוכנית שהגישה הנתבעת לקבלן, תכנית שונה הוגשה מאוחר יותר על ידי התובע ובה רוחב מרפסת התובע היה (נספח ב' לכתב התביעה), הקבלן ביצע את הבניה הנדרשת, ובגין השינוי בתוכניות חויב התובע לשלם לקבלן סך של 16,000 ₪.

2.תשתית לבניית מחסן. לטענת התובע נדרש ממנו תשלום סכומים נוספים ע"י הקבלן בסך 8,300 ₪ לביצוע הכנות תשתית לבניית מחסן מתחת לממ"דים, אשר היו מיותרות ולא אושרו על ידי התובע, ולטענתו על הנתבעת היה לפקח על העבודות בשטח, וכך יכולה היתה למנוע את העבודות המיותרת. התובע טען כי נציג הנתבעת הבהיר לו כי מוטב שיקבל הסכמת שכניו לבניית המחסן, הוא נדחה ע"י השכן הראשון אליו פנה, והודיע לנציג הנתבעת תוך יום אחד כי אינו מעוניין בבניית המחסן. התובע טוען כי בשל טיפול רשלני של הנתבעת החל הקבלן בביצוע העבודות, תבע את התובע והתובע שילם לו בהסדר הגישור (נספח ה' לכתב התביעה).

3.הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שחוייב בהן התובע בסך 12,163 ₪ (פסק הדין מיום 14/8/14 בתביעת הקבלן). החלק היחסי של הוצאות המשפט, בהתייחס לרכיבים נשוא התביעה מועמד ע"י התובע על הסך 4,000 ₪.

טענות הצדדים

התובע הינו בעלים של דירה בקומת קרקע ברחוב הגליל 68 בחיפה. התובע ושני שכניו ביקשו הוספת ממ"ד לדירותיהם וכן בניית מרפסת, נחתם חוזה בינם לבין הנתבעת לפיקוח על תהליך הבניה ביום 1/3/10 (נספח א' לכתב התביעה) וחוזה עם הקבלן (נספח א' לכתב ההגנה).

לטענת התובע בשרטוט של המרפסת אשר ברשותו מופיע רוחב של 3.40 מ' למרות זאת העביר הנתבע לקבלן נתון שגוי על רוחב המרפסת של 3.00מ' (נספח ב' לכתב התביעה), ובגין תיקון הטעות חוייב לשלם לקבלן תוספת של 16,000 ₪. מנגד טוען הנתבע כי התובע שינה דעתו ושינה את הבניה והקבלן נאלץ לבצע עבודות מספר פעמים, לא סופקו הנחיות ביצוע בעת הביצוע והתובע לא צירף את התוכנית הנכונה אלא תוכנית, ששונתה לאחר מכן. התובע ביקש שינוי מרפסת במהלך הבניה ולקבלן הגיע תשלום גבוה יותר. הנתבע הודיע לתובע כי מדובר בחריגה מהתכנית ועליו לתאם עלויות עם הקבלן. עוד טענה הנתבעת כי התובע ידע על העבודות שיש בהן צורך בשביל המחסן ואישר אותן, הקבלן תבע את התובע, מונה בורר, אורי פרי, שהצליח לגשר ביניהם ואת סכום הגישור, שהתובע הסכים לשלם, הוא דורש כעת מאת הנתבע.

לטענת התובע הנתבעת אחראית כלפיו ברשלנות שכן היא שפיקחה על ההרחבה מתוקף ההסכם.

טענה נוספת שמעלה התובע היא כי נבנתה מרפסת יצוקה למרות שבחוזה עם הקבלן סוכם על "מרפסת גננית".

התובע מוסיף כי התכניות של כל השכנים עברו אישור וכתב כמויות במשרד של המהנדס שאול דיטל, ואילו התכנית של התובע לא עברה כל תהליך פיקוח נוסף.

התובע ביקש לבדוק אפשרות לבניית מחסן מתחת לממ"ד שלו, סוכם כי עליו להעביר את הסכמת שאר הדיירים ומשלא הועבר אישור על ידי התובע ביקש ביטול הבדיקה מאת הנתבע, ולמרות זאת חוייב על ידי הקבלן בסך כולל של 8,300 ₪.

התובע מציין כי שלח שני מכתבים רשומים לנתבע (נספח ג' לכתב התביעה), האחד מיום 23/7/14 והשני מיום 17/8/14, בהם הודיע על הרוחב השגוי במרפסת ובדבר מסמך אישור לקבלן לבצע בניית מחסן שכלל לא בוצעה, אך לא קיבל כל התייחסות. כמו כן כתב מכתבים נוספים ביום 7/8/13 וביום 23/8/10.