עבדול רחמן ואח' נ' שמאסנה ואח'

לפניי תביעה קטנה לתשלום סכום של 8,838 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 15.2.16 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה באזור הכפר אבו גוש. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין נזק שנגרם לרכבם.

בתאונה היו מעורבים רכב התובע הנהוג על ידו ורכב הנתבעים נהוג בידי הנתבע 2.

המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התרחשות התאונה.

לטענת התובע, ביום התאונה נסע ברחוב הראשי באבו גוש. רכב השייך לנתבע 1 סטה ממסלול נסיעתו למסלול נסיעת התובע וגרם לו לסטות ימינה ולהיפגע מעמודי בטון המפרידים בין המדרכה לכביש.

לטענת הנתבעים אין יריבות בין התובע לבין הנתבעים, שכן הוא אינו הבעלים של הרכב. כמו כן נטען כי התובע הוא שסטה לכיוון רכב הנתבע ולא ההיפך. לטענת הנתבעים, במועד התאונה, התובע לא התנגש בעמודים, שכן הצדדים עצרו לפני העמודים ולא פגעו בהם.

התקיים לפניי דיון בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה והעיד מטעם הנתבעת. הואיל ומדובר בתביעה קטנה, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי.

דיון

לאחר שמיעת העדויות ולאחר ניתוח חומר הראיות ובכלל זה תמונות של מקום התאונה, הודעות הנהגים, תמונות הנזק לרכב התובע, ויתר הראיות אני סבור כי האחריות לגרם התאונה מוטלת על הנתבעים, כפי שיפורט להלן.

גרסת התובע:

התובע: אני חולה ריאות, העניין הזה נגרר כבר שנה וחצי, עברתי עינוי גדול מהתאונה, אני נוסע "הנתבע 2 היה מולי הוא היה עם אוזניות , הוא היה מתעסק בטלפון או במוסיקה , הוא התעסק בזמן הנסיעה , הוא סטה במכה אחת אלי, הוא נגע לי מראה אני סטיתי לכיון ימין שם היו עמודים שתפסו את הרכב, הוא עצר ממני במרחק של 20 מטר , חשבתי שהוא בורח שמתי רוורס , שראיתי שהוא נעצר , עצרתי. הוא ניגש אלי ובא אלי, הוא אמר לי אני ממהר הנה מסר הטלפון של בעל הבית שלי, אני מודה , רציתי להזעיק משטרה, הוא היה עם ילדים ברכב, הוא רכב הסעה ברזאני קבלן משנה, התקשרתי לבעל הבית שלו ואמרתי לו שהנהג פגע בי, הוא אמר לי אצלך מראה ואצלו מראה שכל אחד יתקן, אמרתי לו שזה לא רק המראה זה גם חזית, הוא אמר למה שאשלם השתתפות עצמית אמרתי לו שהוא פגע בי, הוא אמר לך לעשה מה שאתה רוצה, רציתי לשמאים כך החזית נפגעה, יש לי דוח שמאי, מציג צילום. הרכב שלי מסוג ניסן , טנדר משנת 07. 7237 ₪ סכום הנזק. כל החזית קדימה הלך."

מטעם התובע העיד עד בשם כהן משה, כדלקמן:

"אני לא מכיר את התובע באופן אישי, אני גר בהר אדר, אנחנו שכנים של אבו גוש, אני מכיר במראה , אני גר אדר משנת 2000. זה היה בשעת צהרים, יצאתי מחנות הקפה , קניתי קפה, קפה אישם, נגשתי לרכב שלי שחנה בצד הכביש במפרץ האוטובוסים, המפרץ בו אני עמדתי , החנות נמצאת בצד ימין, שאני יצאתי משרטט את קרות התאונה, אני באתי מהקפה לכיוון הרכב שלי הטנדר של התובע ירד לכיוון העמודים האדומים, ובאמצע הכביש עמדה מכונית זה היה בשניות, אני לא יודע להגיד למה הרכב של הנתבעים סטה שמאלה, כל מה שנותר התובע נכנס בעמוד, אני לא יודע מה הייתה המהירות. הוא לא הותיר לתובע ברירה, נגשתי אליו ושאלתי אם הוא צריך עדות".

גרסת הנתבע 2:

"הייתי בטרנזיט גדולה , אני הייתי במסלול שלי בכיוון הנגדי של הנתבע, פתאום הוא סטה לכיוון שלי שבר את המראה, עצרתי והוא עצר אחרי, ירדתי צילמתי איפה שהוא עומד וצלמתי את הרכב, החלפנו מספרים הייתה לי מסירה, כל מה שקרה אחרי זה שהוא טען לא קרה כלל. יכול להיות שמדובר במכה ישנה."

גרסת נציג הנתבעת 3:

"בין עדות התובע לבין העד מטעמו היו כמה סתירות, התובע לא כתב התביעה ולא בעדותו טען לקיומו של איזה שהוא רכב שלכאורה גרם לרכב הנתבעים לסטות, מדובר בטענה חדשה

התובע טוען שהוא נסע ברוורס, העד מטעם התובע טען שמיד לאחר התאונה התובע ירד מהרכב והלך לכיוון רכב הנתבעים, תמונה שווה אלף מילים.