רוח ואח' נ' היימן ואח'

לפניי תביעת משכירי דירה נגד שוכרי דירה לאחר צאת השוכרים מן הדירה.

העובדות

1. בשנת 2014 הנתבעים שכרו דירה מהתובע 1 (אביו של התובע 2) ובהמשך הועברה הבעלות בדירה לתובעים 3-2 וההשכרה נמשכה מולם (הבעלים החדשים). דמי השכירות עמדו על 5,250 ₪ לחודש, לא כולל תשלומי חובה (ארנונה, מים, חשמל). מחזורי השכירות היו מכל 15 לחודש (עד 14 לחודש שלאחר מכן).

2. מוסכם בין הצדדים כי ההסכם כלל תניה לפיה על הנתבעים להודיע 3 חודשים טרם עזיבת הדירה. נוסח התניה לא צוטט במדוייק בכתבי הטענות והסכם השכירות לא צורף לאיזה מהם. במהלך הדיון הוצג לפניי עותק של הסכם השכירות אולם זה לא נותר בידיי ולא הוגש כמוצג.

3. ביום 15.3.2017 הודיעו הנתבעים לתובעים כי בכוונתם לצאת מן הדירה.

4. ביום 20.4.2017 יצאו הנתבעים מן הדירה.

    

   טענות התובעים

5. על הנתבעים לשאת במלוא דמי השכירות של הדירה עד יום 15.6.2017, עת מלאו 3 חודשים מההודעה המוקדמת בדבר עזיבתה - ובסך הכל 9,625 ש"ח.

6. על הנתבעים לשאת בתשלום ארנונה בגין הדירה לתקופה שעד יום 15.6.2017 בסך של 848 ₪.

7. על הנתבעים לשאת בהוצאות משלוח מכתב עו"ד (אביה של התובעת 3) אליהם בסך של 300 ₪.