ת"ק 63674-03-16 ירום נ' משרד הביטחון

 לפניי תביעת נזקים עקב הפעלת ביטוח מקיף, בגין נזק שנגרם לרכב התובע, כתוצאה מפגיעת משאית הנתבעת. הסכומים הנתבעים הינם השתתפות עצמית, הפסד הנחת העדר תביעות למשך 3 שנים ועגמת נפש. ידוע כי מתנהלת גם תביעת שיבוב של מבטחת התובע בתיק (שלום הרצליה) 17527-02-16 הפניקס נ' משרד הבטחון (להלן" "תביעת השיבוב"). הנהגים נסעו בכביש בטירת הכרמל, כאשר התובע פנה ימינה וגם מר אסרס, נהג ברכב הנתבע (להלן: "הנהג הצבאי"), ביקש לפנות ימינה. מאחר והנהג הצבאי נהג במשאית תובלה, טען כי ביקש לבצע את הפניה בקשת רחבה יחסית, על מנת לא לעלות על המדרכה. לטענתו בעודו מבצע את הפניה, לא המתין התובע, עקף אותו מימין ברווח, שנוצר, וכך נפגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע ממדרגה בצד ימין קדמי של המשאית. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי, תמונות רכב התובע, שצולמו ע"י השמאי, תמונות מהשטח, טופס הודעה על תאונה, רשימות ביטוח לשנה הרלוונטית ולשנה העוקבת, ואישור הפסדים. לכתב ההגנה לא צורף דבר, והוגשה בקשה לעיכוב ההליך עד למתן פסק הדין בתביעת השיבוב. הבקשה נדחתה. הנתבעת הציגה בדיון את דיווח הנהג הצבאי על התאונה (נ/1) ואת התחקיר שבוצע ובו זוכה (נ/2). לאחר שהתרשמתי מהעדויות ומכלל הראיות, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת כולה על כתפי הנהג הצבאי, ולא מצאתי יסוד להטלת רשלנות תורמת על התובע. קביעתי מבוססת על הראיות האובייקטיביות: תמונות כלי הרכב ומוקדי הנזק, ותמונות כלי הרכב ממקום התאונה וכן על חוסר עקביות בטענות הנתבעת בהזדמנויות שונות. בתמונות נראה בבירור כי הנהג הצבאי התחיל את פנייתו באיחור, ובהיותו סמוך מאד לשטח ההפרדה הסלול, המפריד בין המסלול הממשיך ישר לזה המיועד לפניה ימינה. גם לאחר קרות התאונה עדיין נמצאת רוב המשאית בנתיב שמשמאל לנתיב הפניה ימינה. הנהג הצבאי גם העיד כי הגיע למקום מצד שמאל לאחר שעבר את כל הנתיבים (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 6-8). עוד נראה בתמונה כי ב"רווח" שנותר בין המשאית למדרכה בצד ימין יכול לעבור רכב שלם (הרכב הנראה בתמונה מאחורי המשאית ומימין לה), והעובדה שכל הרכב של התובע עבר ללא פגע, והוא נפגע רק בחלקו האחורי שמאלי מעל הגלגל, מעידה כי הנהג הצבאי שינה את מיקומו ביחס לכביש, והחל בפניה ימינה בשלב בו התובע כמעט סיים את הפניה. בכל מצב דברים אחר היתה נחסמת דרכו של התובע, ורכבו היה נפגע בחלק קדמי. הדבר מתיישב עם שדה הראיה המוגבל של הנהג הצבאי מימין בשל גובה המשאית. לתמיכה נוספת בעדות התובע יש להוסיף את הודאת הנהג הצבאי כי אינו מכיר את המקום לעומת התובע, תושב המקום, העובד במקום. גם כתב ההגנה לא היה מדוייק. המשאית לא היתה בפניה ימינה מהנתיב הימני, וטרם נכנסה לנתיב הימני לפני התאונה (התמונות שצורפו לכתב התביעה מול דברי הנהג הצבאי וסעיפים 8(ב) ו-11(א) לכתב ההגנה); אין בצומת רמזור לפני ימינה, כפי שאישר הנהג הצבאי (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 17-18 בניגוד לסעיף 8(ב) לכתב ההגנה), וההסבר שנתנה ב"כ הנתבעת בסיכומים רק מאמת את גרסת התובע לפיה הנהג הצבאי טרם היה בנתיב הימני, המיועד לפנייה ימינה, לפני שהתובע עבר אותו. גרסת הנהג הצבאי לפניה רחבה ימינה, כלל לא עלתה בכתב ההגנה. לא אוכל לייחס משמעות לתחקיר הצבאי, שלא נועד לבחון את האחריות הנזיקית, וזיכוי אינו קביעה מחייבת. באשר לנזקי התובע, ולאור טענת הנתבעת לפיה המסמך, שהגיש להוכחת נזקיו עבר תיקונים, ויש חשש שאותם סכומים נתבעים בתביעת השיבוב, עיינתי גם בכתבי הטענות שם. לא ניתן להגיע למסקנה בעניין גובה ההשתתפות העצמית האמיתית, שנגבתה מהתובע. מאחר וכאן התבקש סכום נמוך יותר, הוא ייפסק, ויהיה על ב"כ התובעת בתביעת השיבוב להוכיח כי קיזזה מאת התובע סכום השתתפות עצמית גבוה יותר מזה המופיע באישור ההפסדים. כך לא ייפסק כל סכום פעמיים. באשר להפסד הנחת העדר תביעות, אני קובעת כי התובע הוכיח את עליית מחיר הביטוח בשנה העוקבת לשנה, בה אירעה התאונה, בסכום 5,232 ₪ בלבד - ההפרש בין דמי הביטוח בשנה נשוא התביעה (נספח ג' לכתב התביעה) לבין דמי הביטוח בשנה העוקבת (נספח ד'). אין באף אחת מהפוליסות רכיב של הנחת העדר תביעות, אך מהרישום על קיומה של התביעה, ניתן להסיק כי זהו גורם המשפיע על דמי הביטוח. אין התאמה לסכום, שנכתב באישור ההפסדים (נספח ה' לכתב התביעה) – 6,658 ₪. אין הצדקה לפסוק את ההפסד לשלוש שנים, באשר מדובר בנזק עתידי, שטרם התגבש, ותלוי בגורמים נוספים. אני דוחה גם את התביעה לעגמת נפש בסך 2,000 ₪, וקובעת כי לאחר שהרכב תוקן והתובע פוצה על כל נזק, לא הוכח כי נגרם לו נזק נוסף. אי נוחות אינה עוגמת נפש, ובתי המשפט אינם נוהגים לפסוק עגמת נפש בתביעות מסוג זה אלא במקרים מיוחדים. התובע לא טען דבר בעניין. הסיכום הינו כי אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע לסילוק התביעה, בגין הפסדיו מהפעלת הביטוח המקיף עקב תאונת הדרכים, את הסכומים 7,620 ₪ בגין השתתפות עצמית לירידת ערך ו-5,232 ₪ בגין הפסד הנחת העדר תביעות לשנה, סה"כ נזק 12,852 ₪.  כמו כן תשלם הנתבעת לתובע אגרת משפט יחסית בסך 130 ₪ והוצאת משפט בסך 300 ₪.  סך הכל סכום פסק הדין לסילוק התביעה 13,282 ₪ ישולם תוך 30 יום ממסירת פסק הדין. המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.  המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.  ניתן היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.