ראש נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית, בסך של 4,334 ₪, שעניינה נזקי תאונת דרכים.

אין חולק בשאלת האחריות. הנתבעת 1 פיצתה את התובע על כל נזקיו, למעט הסך האמור, המשקף הפרש בין חוות-דעת שמאי התובע לבין חוות-דעת שמאי הנתבעים, ומתמקד ברכיב אחד, המגן הקדמי, אשר לפי חוות-דעת שמאי התובע יש להחליפו (ואף הוחלף), ולפי חוות-דעת שמאי הנתבעים ניתן היה לתיקון.

הנתבעים לא הגישו דרישה להתייצבות שמאי התובע להיחקר על חוות-דעתו, אם כי שמאי הנתבעים התייצב ואף נחקר על ידי בית המשפט.

משלא הוזמן שמאי התובע להיחקר על חוות-דעתו, נותרה זו עומדת על מכונה.

מאידך, שמאי הנתבעים אישר, לשאלת בית המשפט, היתכנות עקרונית כי נזק הנראה לעין לא ייראה בתמונה (אם כי סייג זאת בעיקר למקרים בהם הצבע המצולם הוא לבן, ומחמת ההשתקפות לא תראה המצלמה את מלוא הנזק).

בסופו של יום – חוות-דעתם של מומחים טעונה הכרעה על ידי בית המשפט. לעיני בית המשפט נראים הנזקים למגן הקדמי חמורים יותר מאשר "שפשוף קל", כסברת שמאי הנתבע.

זאת ועוד, הגם שאין לשלול, כי המגן הוא בר-תיקון, הרי שבפועל, בהינתן האפשרות ששמאי התובע ראה בעינו נזק עמוק יותר למגן, אשר לא ניתן לתיקון בצביעה, ואשר אינו משתקף כדבעי בתמונות, ולאור העובדה שהנתבעים נמנעו, כאמור, מלדרוש את התייצבותו להיחקר על חוות-דעתו, דומה שהכף נוטה לטובת אימוץ חוות-דעת התובע.

ולאחרונה, בשים לב לכך שאין ספק, שבפועל המגן הוחלף, דהיינו: התובע נשא (או עליו לשאת) בעלות ההחלפה בפועל מכיסו, ואין טענה כי לא פעל בתום-לב ובדרך מקובלת על פי הוראות השמאי שבדק את הרכב, דומה כי אף מטעם זה נכון יהיה לשפותו על נזקיו במלואם.

סיכומו של דבר, שאני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 4,334 ₪, וכן את הוצאות ההליך (כולל אגרת התביעה) בסך של 450 ₪, ובסך-הכל: 4,784 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.