ת"ק 63671-06-15 שמילה ואח' נ' נושטטר רוזנטל ואח'

העובדות:

1.התובעת רכשה מהנתבעת ביום 12/4/12, רכב מסוג דייהטסו טריוס שנת יצור 2007 כמצוין בזיכרון הדברים שצורף לכתב ההגנה. התובעת שילמה לנתבעת סך של 67,000 ₪. מוסכם כי מחיר המחירון של הרכב באותה העת היה 74,000 ₪.

מוסכם ע"י הצדדים כי הרכב הנמכר הינו רכב מבוקש בשוק.

2.לטענת התובעת, בעת הרכישה הנתבעת הציגה בפניה כי הרכב תקין למעט פגיעה קלה בפגוש.

התובעת סמכה על הנתבעת והתרשמה כי היא אדם אמין ולכן התקשרה בהסכם עם הנתבעת.

לאחר כ-3 שנים, כאשר החליטה התובעת למכור את הרכב, התברר לה לאחר בדיקה שערך הקונה הפוטנציאלי, כי הרכב עבר פגיעה בשלדה (שאסי) בחלק הקדמי של הרכב ובחלק האחורי שלו. לטענת התובעת דבר זה לא הוזכר בפניה בעת הקנייה.

לטענת התובעת כתוצאה מכך, היא נאלצה למכור את הרכב בשיעור נמוך ב- 30% ממחיר המחירון כפי שקבע שמאי. מחיר המחירון היה בעת המכירה סך של 45,000 ₪ והתובעת מכרה את הרכב בסך של 30,000 ₪.

התובעת הגישה את טופס הבדיקה של הרכב בו נמצא כי בשלדת הרכב קיימים סימני פגיעה והוחלפו חלקי מרכב בחלק הקדמי ובחלק האחורי.

3.לטענת הנתבעת, במהלך המו"מ נאמר לתובעת מפורשות כי הרכב עבר תאונה ולכן מבקשת היא מחיר נמוך יותר ממחיר המחירון. התובעת הגיעה עם מספר אנשים אשר בדקו את הרכב ואף ביצעו נסיעת מבחן ולאחר מכן הוסכם על קניית הרכב בסך של 67,000 ₪ שמהווה 10% פחות ממחיר המחירון וזאת עקב הפגיעה ברכב.

4.הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה כי לאחר 3 שנים מיום מכירת הרכב, קיבלה טלפונים ואיומים מקרוב של התובעת אשר הטריד אותה והנתבעת מסרה לו שהיא תגיש תלונה במשטרה אם לא יפסיק להתקשר ולהטריד אותה.

דיון והכרעה:

5.השאלה שבמחלוקת הינה האם נעשה גילוי נאות ע"י הנתבעת בעת מכירת הרכב על אודות קרות התאונה ובאיזה אופן היא בוצעה. מכאן אגיע למסקנה האם התנהל מו"מ בתום לב בין הצדדים או שמא הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בעת מכירת הרכב.