אטיאס(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

רקע עובדתי

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע שעניינה אבדן מעיל אשר לטענתו הוא קיבל מביתו בסכום של 800 ₪.

    

2. לטענת התובע, אשר העיד בפני בדיון מיום 20.11.17, ביום 4/2/16 בעת שחזר מדיון בבית המשפט השלום ברמלה בשעות הלילה (23:30) הגיע לקליטה של בית הכלא רימונים. לטענתו, כשהגיע הורידו לו את האזיקים וביקשו שיעבור בשיקוף, ואף נאמר לו לעשות בדיקה גופנית. סוהר בשם "מהר" ביקש ממנו להוריד את המעיל ולשים אותו בשיקוף. התובע הניח את המעיל בשיקוף, ובזמן זה הוא עבר לחדש לעשות בדיקה גופנית.

    

   כאשר יצא מהקליטה, הבין שהוא איבד את המעיל. התובע אמר לסוהר ששכח את המעיל. לטענתו, הסוהר אמר לו שכאשר הוא יגיע לאגף הוא יביא לו את המעיל. לטענת התובע, המעיל היה מאד יקר לו אבל הוא לא רצה ליצור עימות. כאשר הגיע לאגף, המשיך לבקש את המעיל מהסוהרים באגף ולמחרת מקצין תורן ששמו תפס אשר אמר לאחד הסוהרים להביא לו את המעיל אך הדבר לא נעשה. לטענתו, כעבור שבוע כאשר העלה שוב את ענין המעיל היה בחדר סגור כמעט 24 שעות.

    

3. ביום 15.2.16 נערך לתובע ראיון אישי שבו נכתב כי "האסיר הנל הגיש עתירה בעקבות כך שנעלם לו המעיל כאשר חזר מנסיעה. הוסבר לאסיר כי הגיעו אסירים למכלול חיפשו את המעיל אך המעיל לא נמצא בנוסף ,אני מפקדת האגף הייתי במכלול ושאלתי אם ראו מעיל אך נעניתי בשלילה, כמו כן הוסבר לאסיר שעליו לדאוג לציוד שלו ויש לו את האפשרות להגיש תביעות קטנות בגין המעיל. אך האסיר סירב".

    

4. בעקבות אבדן המעיל התובע הגיש עתירת אסיר בפברואר 2016 אשר נדחתה מחמת העדר סמכות עניינית כאשר בית המשפט קבע בהחלטתו כי מדובר בתביעת נזיקין ויש לעותר הזכות לפנות בתביעה מתאימה במסגרת הליך אחר.

    

   התובע עותר בכתב התביעה לקבלת פיצוי כספי על אבדן המעיל אשר לא נמצא.