הרוש ואח' נ' תבל תיירות ותעופה בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית משפט במחוז מרכז מחמת חוסר סמכות מקומית לבית המשפט כאן;

לטענת הנתבעת- המדובר בחברה זרה אשר מקום מושבה בישראל - בעיר ראשון לציון. לדבריה, לא הייתה לה כל התקשרות ישירה עם התובעים, כי אם ההתקשרות הייתה דרך סוכנות נסיעות אשר אינה צד להליך.

הבקשה הועברה לתגובת התובעים שעמדו על דחייתה, ללא כל נימוק. בהחלטתי מיום 9.11.17 הוריתי לתובעים לנמק התנגדותם. ההחלטה הומצאה כדין באמצעות מזכירות בית המשפט לכתובת הדואר האלקטרוני של התובעים. כמו כן בוצעה המצאה על ידי רשות הדואר, וחרף זאת לא הוגשה כל תגובה.

ביום 12.12.17 הוגשה בקשת הנתבעת למתן החלטה בבקשתה בהיעדר תגובת התובעים, ומכאן החלטתי כדלקמן;

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להתקבל;

לשון תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת חלופות לסמכותו המקומית של בית המשפט להלן:

"3. (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."