ג'ובראן ואח' נ' פראג' ואח'

התובעת ונתבע 1 היו מעורבים בתאונת דרכים.

התובעת מספרת בכתב התביעה, שנהגה בכביש בכפר ריינה ועצרה מאחורי רכב שהיה לפניה במצב עצירה. אז הגיע נתבע 1 ברכבו ממול, סטה למסלול נסיעת התובעת ופגע בו בחלקו האחורי.

התובעים טוענים לנזק בסך 5,214 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 650 ₪.

הנתבעים טוענים שהתאונה ארעה בכביש דו סטרי, בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

הם מוסיפים כי רכב התובע נסע נגד כיוון הנסיעה (בנתיב בו מתנהלת התנועה שמול כיוון נסיעתו) ועצר לפני ומול רכב הנתבעים. אז החל הנתבע לעקוף את רכב התובעים מצד שמאל של רכב התובעים ובאותה עת החל רכב התובעים בנסיעה ומשום כך ארעה התאונה.

בדיון עצמו סיפרה התובעת שהיא הייתה הנהגת באירוע. היא הגישה את ת/1 – הודעת הנתבע לחברת הביטוח שלו על נסיבות התאונה שם נאמר: "תוך כדי נסיעה ברחוב צר בסיבוב ניסיתי לעקוף רכב שבא ממול והרחוב היה צר ופגעתי ברכב שממול מאחור וגרמתי לנזק לרכבי ולצד ג'.

נציגת נתבעת 2 טענה במענה ל -ת/1, שההודעה נמסרה על ידי אביו של הנתבע, שמסר את גרסת הנתבע שנאמרה לו מיד לאחר התאונה. היא טענה שהנתבע הינו בחור צעיר שהיה בלחץ לאחר התאונה והוסיפה שהאב מסר את גרסת הנתבע באופן לא מדויק.

נציגת הנתבעת לא פירטה מה הייתה גרסת הנתבע לאביו שנמסרה בהיותו לחוץ.

נתבע 1 עצמו אמר בקשר ל - ת/1, שאולי היה מבולבל קצת כשמסר לאביו את הגרסה על התאונה ואולי אמר לאביו כמה מילים המצביעות על כך שהוא (הנתבע) אחראי לתאונה, אך כיום אינו לוקח אחריות על התאונה.

התובעת חזרה בעדותה פחות או יותר על גרסתה בכתב התביעה. היא סיפרה כי התקרבה לעיקול ימינה, כאשר בכיוון נסיעתה חנה רכב בצד ימין, והיא עצרה מאחוריו כאשר רכב הנתבע הגיע ממול במהירות ועקף אותה ופגע בה מאחור.

היא אישרה השערה שהעליתי בפניה, שבעת התאונה לא היה רכבה בימין הדרך, משום שהיא חייבת הייתה למצוא דרך לעקוף את הרכב שחנה והסתיר לה את שדה הראיה בעיקול ימינה.