אפללו נ' פרייס ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, כתוצאה מהתאונה שאירעה ביום 13/7/17 ברחוב שלום שבזי בעיר אשדוד.

לטענת התובע, הוא נהג ברכבו (להלן: "מונית") בנתיב נסיעה ישר והאט על מנת לפנות שמאלה. משהחל בפנייה, כך לטענתו, ביקשה הנתבעת 1 לבצע עקיפה משמאל ופגעה עם רכבה בכנף שמאלי קדמי של המונית. לאחר הפגיעה, המשיכה הנתבעת 1 ופגעה ברכבים נוספים בצד הכביש, מה שמלמד, לשיטת התובע, על נהיגה בחוסר זהירות ואובדן שליטה ברכב.

כעולה מכתב ההגנה, הנתבעת 1 נסעה עם רכבה אחרי המונית. בשלב כלשהו ביקש התובע להאט ונצמד עם המונית לשול הימני של הכביש כאשר אורות העצירה דולקים "עד אשר נעצרה עצירה מוחלטת ו/או כמעט מוחלטת". עוד טוענות הנתבעות בכתב ההגנה כי מאחר והנתבעת 1 וסברה כי המונית נעצרה לצורך הורדת נוסעים ומאחר והיא חסמה את נתיב הנסיעה באופן מוחלט, ביקשה הנתבעת 1 לעקוף ואזי, כשרכבה מקביל למונית וללא כל התראה, סטתה המונית שמאלה והתנגשה ברכבה בעוצמה כך שהדפה את רכב הנתבעות לכיוון הרכב שחנה בצדו השמאלי של הכביש.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הנהגים וסיכומיהם נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

התובע בעדותו, הדגיש כי הכביש בו אירעה התאונה הינו כביש צר וכי העקיפה בוצעה בסמוך לצומת. עוד העיד התובע כי החל בפנייה שמאלה מאמצע הכביש (עמ' 2 ש' 26). בחקירתו הנגדית הודה התובע, בהגינותו, כי לא הפעיל איתות בטרם החל בפנייה.

הנתבעת 1 העידה כי היא נסעה אחרי המונית בכביש צפוף במהירות של כ-30-40 קמ"ש. עוד העידה כי התובע נצמד עם המונית לשול הימני והפעיל את אורות הבלם כך שהנתבעת 1 סברה כי בכוונתו לעצור על מנת להוריד נוסעים. כיוון שנתיב נסיעתה של הנתבעת 1 נחסם על ידי המונית, היא ביקשה לבצע עקיפה ואזי המונית ללא כל איתות ומבלי שהתובע הביט במראה, ביקשה לפנות שמאלה ובכך גרמה לתאונה.