ת"ק 6313-06-15 כהן שנקור נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

מונחת לפני תביעתה של התובעת לפיצויה בגין נזקי פח שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים מיום 15.2.15.

לטענת התובעת שהיא שוטרת תנועה ותיקה, היא חנתה עם רכבה בחניה אלכסונית, כאשר גב רכבה חורג במקצת מתחום החניה. לדבריה, היא רצתה לצאת מהחניה והחלה לנסוע לאט לאחור, ראתה רכב חולף ועצרה. לאחר מכן המשיכה לצאת מהחנייה וכאשר כבר היתה כמעט ביציאה מהחניה, הופיעה לפתע נהגת הנתבעת בנסיעה אחורנית נגד כיוון הנסיעה, ופגעה ברכבה בפגוש הקדמי כאשר נקודת המגע ברכב הנתבעת היתה מאחור. לטענתה, רכב הנתבעת נסע אחורנית ברח' חד סיטרי מהכיוון הנגדי לכיוון הנסיעה.

יחד עם התובעת נסעו עמה ברכבה בעלה שגם הוא שוטר ושני ילדיה הקטנים. לדבריה היא ראתה את רכב הנתבעת נוסע לאחור ואף צפרה לה צפירות מרובות.

את תביעתה תמכה התובעת בחוות דעת שמאי להערכת נזקים שנגרמו לרכב.

מטעמה של התובעת העיד גם בעלה שישב ברכב בעת התאונה ולדבריו הוא איננו זוכר היטב את המקרה כי "זה היה מזמן". [ע' 2 שורה 17 לפרוטוקול]. גרסתו שונה לחלוטין וסותרת את גרסת התובעת שכן לדבריו רכב התובעת עמדה וחיכתה שתתפנה חניה אלכסונית, ונהגת הנתבעת היא זו שיצאה מהחניה, לה המתינה התובעת על מנת שתתפנה, בנסיעה אחורנית ופגעה ברכב התובעת שעמדה והמתינה. העד העיד בעצמו כי אינו מחזיק ברשיון נהיגה ואינו נוהג.

גרסת נהגת הנתבעת דומה במהותה לגרסתה התובעת והיא אישרה כי הגיעה ועצרה כאשר היא חוסמת את החניה בה חנתה התובעת, אולם לא לחלוטין אלא בחלקה בלבד. עוד לדבריה היא היתה בעצירה מוחלטת [פארקינג] ואף שלחה את אחיה למכולת לקניות. לדבריה למרות שהחניה בה חנתה התובעת היתה חסומה בחלקה, היא נסעה לאחור וגרמה לתאונה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים והעד הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד ואלה נימוקי:

1. לגבי שתי עובדות לא היתה מחלקת בין התובעת לנהגת הנתבעת:

א. כי התובעת חנתה בחניה אלכסונית ורצתה לצאת מהחניה;

ב. כי נהגת הנתבעת חנתה במקביל לחניות האלכסוניות.

2. המחלוקת היא מי פגע במי? התובעת בנסיעתה אחורנית או נהגת הנתבעת שהופיעה לפתע וחסמה את היציאה מהחניה בה חנתה התובעת.