גוטמן ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

טענות התובעים בקצירת האומר:

1.אליבא דגרסת התובע 1, ביום 26.4.2015 ערך התובע מסיבת בר מצווה לבנו זאב. לצורך הזמנת מכריו וידידיו לאירוע, שלח התובע 1 את ההזמנות באמצעות שירותיה של הנתבעת. משלוח ההזמנות עמד על כ- 200 הזמנות אשר נשלחו כשבועיים ימים עובר למועד האירוע. דא עקא, כי מספר רב של הזמנות לא הגיע ליעדו במועד, אלא, רק בחלוף יותר מחודש ימים ממועד שליחתן. משכך, מרבית האורחים המוזמנים לא הגיעו לחגיגת בר המצווה. התובע 1 מלין על נזקים לא ממוניים שנגרמו לו ולבני משפחתו כתוצאה מכך שהאורחים המוזמנים לא הגיעו לאירוע.

2.התובע 2, עורך דין במקצועו, מקבל שירותי דואר מהנתבעת במסגרת עיסוקו. לטענתו, במהלך החודשים האחרונים, בעיקר באזור ירושלים ובני ברק, חל עיכוב ניכר בהגעתם של דברי דואר הנשלחים העומד על יותר מחודש ימים ואף לעיתים חודשיים ימים ובכך, נוצר מצב, כי חלק מדברי הדואר הנשלחים לנמענים אינם רלוונטיים עוד בעת קבלתם. בעקבות כך, מלין התובע 2, כי נגרמו לו הפסדים כספיים בזבוז זמן ועוגמת נפש מרובה.

3.התובע 2 הוסיף, כי מסירת דברי הדואר בעיכוב של חודש עד חודשיים ימים, בפרט בערים ירושלים ובני ברק, הייתה ידועה לנתבעת ואף פורסמו על כך ידיעות בעיתונות ובפורומים באינטרנט. אולם, הנתבעת לא טרחה כלל ליידע את הציבור בהודעה מסודרת מטעמה על מנת שיבחון מראש את כדאיות רכישת שירותיה. עוד הוסיף, כי וועדת הכספים של הכנסת נדרשה להתנהלות זו, וביום 22.6.15 קיימה דיון בעניין התנהלותה של הנתבעת, במסגרת הדיון ולאחריו הודו נציגי הנתבעת, ביניהם מ"מ מנכ"ל הנתבעת, כי התופעה ידועה להם.

4.כמו כן, התובע 2 מלין על כך, כי בסניפי דואר שונים בעיר ירושלים ובעיקר בסניף הבוכרים (שערי גאולה) נאלץ להמתין זמן רב בתור כדי לקבל את שירותיה של הנתבעת. לטענתו, זמן ההמתנה עומד בדרך כלל על עשרות דקות ולעיתים לא נדירות מדובר על המתנה של למעלה משעה תמימה. התובע 2 צירף לכתב תביעתו תיעוד לזמן ההמתנה באמצעות מערכת התורים של הנתבעת. במערכת זו ניתן מספר תור ונשלח לטלפון הנייד מסרון כאשר תור הממתין מגיע. התובע 2 טוען, כי בעקבות ההמתנות הארוכות נעשו פניות רבות בעניין זה למנהל הסניף וסגנו. אולם תשובתם של אלו האחרונים הייתה "כי לא ניתן ליעל העניין".

5.כמו כן, טוען התובע 2, כי לאחרונה שינתה הנתבעת את זמני פתיחת סניפי הדואר כאשר בימים מסוימים סניפי הדואר פתוחים עד לשעה 20:00 ובימים האחרים נסגרים הם בשעות הצהריים. לטענתו, בסניף הנתבעת המסיים את עבודתו בשעה 20:00 בערב חלה הפסקה בקבלת קהל בין השעות 18:00 עד 18:30 לצורך סגירת יום העבודה, וכיוון שכך, מספר פעמים בשעות ההפסקה נאלץ הוא להמתין כשעה תמימה בתור עד לחזרת עובדי הנתבעת למתן שירות לאחר מכן. התובע הוסיף, כי הנתבעת לא טרחה ליידע את לקוחותיה הממתינים לתורם, כי מתקיימת הפסקה הנמשכת כ- 45 דקות.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

6.אליבא דגרסת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה שהוגש על ידה, עולה, כי הנתבעת הינה חברה ממשלתית הפועלת על פי חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן- "החוק").

7.אשר לטענות התובע 1, בנוגע לאיחור משלוח ההזמנות לאירוע הבר-מצווה, דין התביעה להימחק על הסף מחוסר עילה לאור טענות התובעים ולאור הוראות החוק. וכל לאור כך, כי התביעה נגדה מבוססת על איחור במשלוח דברי דואר רגילים שנשלחו, ולגביהם אין להטיל על הנתבעת אחריות מתוקף החוק. סעיף 77 (א) לחוק, קובע, כדלקמן: " על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיה בעל הרשיון הכללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אובדן של דבר דואר פנים כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם נתקיימו כל אלה:"