בן אהרון נ' יונה ואח'

1.לפניי תביעה שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 22.2.15 (להלן: "התאונה"). בתאונה היו מעורבים רכב התובע נהוג בידי בן אהרון משה (להלן "התובע") ומשאית הנתבעת (להלן: "המשאית") נהוגה בידי אליהו יונה (להלן: "הנתבע").

2.המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התרחשות התאונה. התובע טוען בכתב תביעתו, כי התאונה ארעה בעטיו של נהג המשאית. לפי הטענה, התאונה ארעה בצומת T. "משאית שהגיעה מצומת האלה לכיוון רמת בית שמש חצתה את נתיב נסיעתי הישרה ופנתה במפתיע בניגוד לחוק וחסמה את נתיב תנועתי במפתיע כשאני הייתי בצומת וגרמה ברשלנות לתאונה". מנגד טען הנתבע, נהג המשאית, גרסה שונה לחלוטין: הוא פנה שמאלה במהירות איטית, כשכבר המשאית הייתה בתוך הצומת, מצד ימין הגיע התובע, "במצב של רקטה", כתיאורו, פגע במשאית ואגב כך נפגע הוא ונפגע רכבו בצורה קשה.

3.ביום 24.8.16 התקיים בפניי דיון בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה. הואיל שמדובר בתביעה קטנה ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי.

דיון

4.לאחר שמיעת העדויות ולאחר ניתוח חומר הראיות ובכלל זה תמונות של מקום התאונה, תמונות הנזק לרכב, דו"ח בוחן המשטרה ויתר הראיות אני סבור, כי האחריות לגרם התאונה רובצת על התובע.

5.התובע מסר את הגרסה הבאה: 

"אני עובד בצור הדסה, נוסע לכיוון עמק האלה. בצומת בית שמש, היו המון מכוניות שפנו לכיוון בית שמש, מדובר בכביש מפותל וצר, לא ניתן לנסוע בו מהר, המשכתי לנסוע ישר ....

הייתה שיירה של מכוניות, תנועה איטית, המשכתי ישר, משאית שהגיעה מכיוון עמק האלה לא נעצרה, האטה, אני הייתי בטוח שהיא נעצרת, נהג המשאית פנה שמאלה, לא נעצר ואני במרכז הצומת, כך שמה שקורה אני פוגע לו בגלגל הקדמי הצדדי, אני נהגתי במהירות של 30-40 קמ"ש, נהג המשאית נהג בסביבות...אני לא כל כך התרכזתי במשאית, ראיתי אותו מתקרב לצומת, הוא מאט ותוך כדי נסיעתי לתוך הצומת החל לצאת ולחצות לכיוון בית שמש. רכבי נפגע בחזית."