ת"ק 62918-01-14 מסארוה נ' מצארווה

הצדדים לתביעה זו הינם תושבי כפר קרע ואין חולק על כך שבתקופה הרלבנטית עבדו שניהם בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, כאנשי צוות סיעוד.

בתאריך 4.5.12 שכר התובע דירה ברח' מנחם בגין 22 ברמת גן לתקופה של כ-12 חודשים, החל מיום 10.5.12 ועד ל-31.5.13 (להלן: "הדירה").

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך של 3,688 ₪, טוען התובע כי בשלב מסוים במהלך שנת 2012 לאחר שהנתבע סיים עבודתו בבית החולים "הלל יפה" בחדרה והחל לעבוד בבית החולים "איכילוב" – מקום בו הוא עצמו עבד כבר קודם לכן, ביקש הנתבע להתגורר עמו בדירה. לגרסת התובע, הוא נענה לבקשת הנתבע וזה התחייב כלפיו בעל-פה כי ישתתף בתשלום דמי השכירות שעמדו אז על סך 2,950 ₪, "שווה בשווה", אלא שבסופו של דבר הוא לא עשה כן.

משכך וכשלטענתו התגורר הנתבע בדירה מאז 1.10.12 ועד ליום 15.4.13 בו עזב במפתיע, מבלי ששילם את חלקו בשכר הדירה לחודשים 2/13, 3/13 ומחצית 4/13 , דורש התובע את חיובו בתשלום הסכום הנ"ל.

הנתבע הטוען להעדר קשר בינו לבין התובע מלבד היותם בני אותו כפר אשר נסעו יחדיו ברכבו של הנתבע אל מקום עבודתם בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, מתגונן כנגד גרסת התובע בטענה לפיה היה זה דווקא הוא שהלווה לתובע סכום של 2,500 ₪ ומוסיף כי במקום להשיב לו את ההלוואה, החליט התובע להגיש נגדו תביעה חסרת בסיס זו. לטענת הנתבע הוא מעולם לא התגורר בדירה אחת עם התובע.

במהלך הדיון שהתקיים בפני חזר התובע על טענותיו ובהתייחסותו אל גרסת הנתבע אמר כי:

• הנתבע היה פסול מלנהוג ברכב בין החודשים דצמבר 2012-פברואר 2013 כך שהוא לא יכול היה להסיעו ברכבו במהלך תקופה זו. לטענת התובע הנתבע עצמו סיפר לו על כך והוא אף הפנה אותו אל עו"ד ג'בארין שיטפל בעניינו. התובע טוען כי בנוסף לעונש הפסילה שהוטל עליו, נדון הנתבע גם לתשלום קנס בסך 11,000 ₪.

• ההלוואה שהנתבע טוען לה, לא היתה ולא נבראה – מדובר ב"עלילה מפוברקת".