ת"ק 62739-02-15 מעלם נ' וורנר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין סך של 4,830 ₪ המורכב מנזק ישיר לרכב עקב תאונה בסך של 3,650 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 780 ₪ והוצאות בסך של 400 ₪.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אולם התייצב לדיון. בדיון הסביר הנתבע את מניעיו לאי הגשת כתב הגנה, מניעים שאינם מתקבלים לחלוטין. הנתבע טען כי לא ידע שצריך להגיש כתב הגנה למרות שבהזמנה לדיון ,המצורפת לתביעות, נרשם כך במפורש. כמו כן טען כי עם קבלת כתב התביעה טס לשבועיים לחו"ל, אולם התביעה הוגשה כבר לפני כשנה ואין כל הסבר מדוע מאז שב הנתבע מחו"ל, לא טרח להגיש כתב הגנה.

שני הצדדים מסכימים כי התאונה ארעה עת עמדו ברמזור. לגישת התובע נכנס בו הנתבע מאחור ולגישת הנתבע, התובע גלש לאחור עת עמד ברמזור.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל:

1. לטענת הנתבע התובע הדרדר לאחור , וכאשר פגע בו נגיעה קלה, כלל לא יצא מהרכב ואף לא מצא מקום למסור לידי התובע את פרטיו.

2. כמו כן ציין הנתבע כי לרכבו לא נגרם נזק אולם לא מצא לנכון להציג תמונות או ראיות אחרות מהן ניתן ללמוד על מצב רכבו לאחר התאונה.

3. אין זה סביר בעיניי כי אם התובע הוא האשם בתאונה, ינהג הנתבע באדישות מה , לא ייצא מרכבו לבדוק מה הנזק שנגרם לו וימשיך בדרכו מבלי להעניק את פרטיו. אם לאחר התאונה כבר ידע הנתבע כי התובע מאשים אותו בקרותה, סביר בעיני כי היה עליו הוא לבקש את פרטי התובע ולצלם את רכבו ואת רכב התובע ולעשות ככל האפשר על מנת לוודא שלא יאושם בהאשמת שווא. התנהלותו של הנתבע והתנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם אדם שסבור כי נעשה לו עוול בכך שמאשימים אותו בנזק אותו לא גרם.

4. בנוסף, מעיון בתמונות הצבעוניות שצורפו במהלך הדיון, לא ניתן ללמוד כי מדובר בנגיעה קלה, כפי שטען הנתבע, אלא כי אכן נגרם לתובע נזק , שאין זה סביר כי יגרם מנגיעה קלה ומהדרדרות אחורה.

5. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, הכולל את נזקו הישיר של התובע, הוצאות השמאי והוצאות משפט. התשלום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועל מועד התשלום בפועל.