אזולאי נ' פז חברת נפט בע"מ

לפניי תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בעת שנסע אחורה בתחנת דלק של הנתבעת ונתקל במתקן לכיבוי אש (הידרנט).

1. האירוע

   ביום 7.3.2017 הגיע התובע ברכבו (סקודה אוקטביה, שנת יצור 2015, מ.ר. 6800553) לתחנת פסגת זאב של הנתבעת.

   התובע נסע אחורה באזור החניה של התחנה ואחורי רכבו פגעו בהידרנט. נגרם נזק לאחורי רכבו של התובע.

2. מהות נסיעתו של התובע אחורה

   התובע טען בכתב התביעה כי האירוע קרה "כשאני מנסה לתמרן ולהחנות את רכב בחניה מסודרת של התחנה".

   הנתבעת טענה כי התובע החנה את רכבו במקום שאינו חניה מסומנת ו/או מורשית. טענת הנתבעת הוכחה באמצעות צילום של המקום. ההידרנט נמצא בקצה של אזור חניה מסומן תוך השטח שלפניו אינו מסומן כאזור חניה תקין - בפרט הואיל והמדרכה מתרחבת במקום הצבת ההידרנט (והשטח הסלול המיועד לרכבים הוא צר הרבה יותר מרוחב אזור החניה).

   בכתב טענות מיום 6.11.2017 הבהיר התובע כי לא התכוון לחנות בפני ההידרנט (בסמוך לו) אלא רק תימרן בנסיעה אחורה סמוך להידרנט. יש בטענת התובע כדי להניח את הדעת בנושא זה ואין לקבוע כי נזקו נובע בשל בחירתו לחנות במקום שלא נועד לכך.

   האחריות - המקור הנורמטיבי לטענות נגד הצבת ההידרנט

3. טענתו של התובע היא שההידרנט הוצב בסמוך לשול הדרך, באופן פסול, ומשום כך הנתבעת אחראית לאירוע. לטעמו של התובע, יש להציב הידרנט בצמוד לקיר מבנה ובכל מקרה בריחוק משפת המדרכה באופן המאפשר לרכב להגיע עם גלגליו עד שפת המדרכה (ולהיעצר במגע עם אבני השפה) מבלי שחלקו המגיע אל מעל המדרכה (במקרה דנן – תא מטען) יגיע אל ההידרנט.

4. לכתב התביעה צורפו מסמכים אלה:

   • "הנחיות לתכנון רחובות בערים - מרחב הרחוב" בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (מהדורת כסלו תש"ע - דצמבר 2009) הקובעות בסעיף 6.2.2: "עצמים רגישים שהפגיעה בהם עלולה לגרום נזק גדול במיוחד לתשתיות או לרכב הפוגע (כגון הידרנטים, מדי מים, ארונות סעף, גשרי שילוט וכיו"ב) ימוקמו רחוק ככל האפשר מנתיב התנועה (במרחק גדול מהמרחק הרצוי).".

     ברם, ההנחיות האמורות הן בגדר הנחיות כלליות ("מסגרת-על למערך הנחיות רב-תחומי" - כלשון סעיף 1.4 בהן) ואין הן בגדר נורמה חוקית מחייבת.