ת"ק 62525-02-16 עמוס ואח' נ' טרנד ריהוט בע"מ

לפניי תביעה על סך 8,000 ₪ בגין טענות כי מוצר שרכשו התובעים אינו עונה על דרישות ההזמנה, ואינו מתאים לפריט שהוזמן. מדובר בבני זוג (התובעים) שרכשו מהנתבעת מיטה זוגית בסך 5,300 ₪, כשעלות ההובלה הייתה 500 ₪.

אין חולק, כי המיטה ללא מזרון, נרכשה ביום 1.7.2015 וסופקה ביום 10.9.2015. אין גם חולק, כי בנספח ג' לכתב ההגנה (תעודת משלוח) ציין התובע בכתב ידו ובחתימתו, כי "[מ]התסכלות ראשונית המוצר תקין לשביעות רצוננו" (ההדגשה במקור). התובעים טוענים שתי טענות: האחת, כי המיטה ארוכה מהמזרן שברשותם בכ-10 ס"מ; השניה, כי המזרן בולט מדי מן המסגרת, וזאת בניגוד לתוצאה אותה ביקשו לקבל, בהתאם לדגם ממנו התרשמו בחנות ושאותו הזמינו. התובעים טוענים למעשה להטעיה מצד החנות, ולהבטחה כי המיטה תתאים למזרן שברשותם.

אין חולק, כי הנתבעת הציעה לתובעים לרכוש אצלה מזרן ולחילופין, לתקן את ממדי המיטה, כך שתתאים למזרון שברשותם, וזאת תוך חיובם בעלות הרכישה/התיקון.

בתיק זה התקיימו שני דיונים. לראשון לא התייצב נציג הנתבעת וניתן פסק-דין על-פי התביעה. בהמשך, בוטל פסק הדין לבקשת הנתבעת והתקיים דיון בנוכחות הצדדים. בית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכמה, ללא הצלחה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת, כי התובעים לא מדדו את המזרן שברשותם, שעה שהזמינו את המיטה הזוגית. אין גם מחלוקת, כי התובעים אישרו כי המיטה הגיעה אליהם ולאחר מדידתה, מסתבר כי היא במידה המוזמנת, 1.60 X 2 מ' (פרו' מיום 7.11.2016 עמ' 4, ש' 6-7). לעומת זאת, התובע אישר כי לא מדד את המזרן שלו (שם: "שאלתי אותו מה גודל המזרון. לא מדדתי את המיטה [צ"ל-מזרון]".

התובעים טוענים, כי התרשמו מהמיטה בחנות, הן לעניין גודלה והן לעניין מידת שקיעת המזרון בתוך המסגרת, ונאמר להם כי הדבר יתאים למזרן שברשותם, שכן ברשותם "מזרן סטנדרטי" (סעיף 2 לכתב התביעה). התובעים טוענים, כי הוטעו ע"י המוכר בחנות, ולכן התוצאה היא אי-התאמת המיטה למזרן שברשותם.

אין לקבל טענה זו מכיוון שהיה על התובעים למדוד את המזרן שברשותם בטרם הגעתם לחנות, או לחלופין, למדוד את המזרון לאחר שסברו, כי מצאו את דגם המיטה הרצוי להם, וכל זאת, בטרם רכישת המיטה. המוכר הסתמך על הנתונים שהתובעים מסרו לו, והתובעים מאשרים כי המיטה שסופקה הנה בגדל המוזמן. ואולם, התובעים לא המציאו לבית המשפט את מידות המזרן שלהם, ובכך לא עמדו בנטל להוכיח, כי המזרן שברשותם אכן מהווה "מזרן סטנדרטי". מעבר לכך, טענתם כי המזרן שברשותם קצר ב-10 ס"מ מממדי המיטה, מוביל למסקנה ההגיונית יותר, כי גודלו של המזרן הקיים אינו הולם את גודל המיטה שהזמינו התובעים. אין בסיס לטענת ההטעיה, כאשר המוכר הסתמך על דברי התובעים עצמם, שכאמור, לא היו מבוססים.