ת"ק 62524-11-15 דקל ואח' נ' אחים בוסקילה בע"מ ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 10.5.16, משלא הגיש המבקש כתב הגנה ולא התייצב לדיון שנקבע לאותו מועד.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ובמקביל – הגיש בקשת רשות לערעור על פסק הדין. משכך, נתבקש המבקש להבהיר כפילות זו והדבר אף הוביל לעיכוב בהחלטה בבקשה זו (כעולה מהחלטות בית המשפט ואף מפרוטוקול הדיון בבקשת רשות הערעור – פרוטוקול מיום 29.9.16).

המבקש טוען כי בניגוד לטענות המשיבים (התובעים) אין הוא נמנע משיתוף פעולה לשם בירור מקור התקלה בביתם המשותף ותיקונה, אך אין באמור כדי להוות ויתור על זכויותיו. המבקש אישר כי לא הגיש כתב הגנה וכי לא התייצב לדיון, אך טען כי לא הוזמן אליו והוסיף וטען כי גם פסק הדין לא הומצא לו. עוד התייחס המבקש לשאלת העדפת ידיעתו אודות פסק הדין לעומת ההמצאה הפורמלית של פסק הדין לידיו.

לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הדין משלא נמסרה לידיו הזמנה לדיון – וביטול זה יש לעשות מחובת הצדק. בהקשר זה הצביע המבקש גם על שינויים וכשלים בעבודת הדואר במקום מגוריו ובמקום עסקו. לטענת המבקש, משהוזמנו הצדדים לדיון לא היה מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה, על בסיס העדרו של כתב הגנה מטעמו. המבקש הרחיב אף באשר לטענה כי ככל שלא יבוטל פסק הדין מחובת הצדק – יש לבטלו נוכח שיקול דעתו של בית המשפט ולאור סיכויי ההגנה שפורטו בהרחבה. בין היתר התייחס המבקש לטענות בדבר סמכות עניינית של בית המשפט, בשים לב לסעדים המבוקשים.

המבקש הבהיר (בהודעה מיום 14.7.16) כי הגיש את בקשת הרשות לערער על פסק הדין במקביל להגשת בקשה זו, נוכח אי בהירות באשר להמצאות ולמועדים – הכל כמפורט בהודעה.

המשיבים 1 ו-2 הגיבו לבקשה. לטענתם עוד בחודש מרץ עדכנו את המבקש, בשיחה עמו, אודות מועד הדיון שנקבע והוא הגיב כי יגיש כתב הגנה, אך לא עשה כן. לטענתם, מתנהל המבקש בחוסר תום לב ובחירתו לנקוט בהליכים כפולים מעידה אף היא על כך. המשיבים טענו כי המבקש כשל בהצגת הסבר למחדליו ולא הציג אסמכתאות או ראשית ראיה התומכות בטענות ההגנה.

רק ביום 26.9.16 השיב המבקש לתגובה, חזר וטען כי אין הוא הגורם לעיכוב באיתור ובתיקון התקלה בבית הצדדים, טען כי התגובה לבקשתו לא הומצאה לידיו והצביע על כך כי הנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי המשיבים / התובעים.

בשולי הדברים הוסיף המבקש בקשה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצועו של פסק הדין שניתן ועתר למתן החלטה עוד בטרם יתקיים הדיון בבית המשפט המחוזי, בבקשת רשות הערעור שהגיש – ואשר נקבע לשלושה ימים לאחר מכן.

מנגד, עתרו המשיבים 1 ו-2 לקבל הוראות לשם זירוז ביצועו של פסק הדין וטענו כי בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש לא הומצאה להם.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.