ת"ק 62508-10-15 כהן נ' בן מאור

התובע הגיש תביעה על סך של 20,000 ₪ בטענה שהנתבעת נכנסה בעצמה או באמצעות גנן מטעמה לשטחו, ללא אישורו, וכרתה עץ נוי בן 12 שנים שצמח בחצרו.

הנתבעת אישרה כי שכרה גנן מטעמה שיגזום את ענפי העץ. ואולם לטענתה גזמה רק את ענפי העץ שחרגו משטחו של התובע לשטח ביתה. לטענתה מדובר בעץ שהיווה מטרד של ממש ובהתבסס על סע' 44(א) לפקודת הנזיקין וסע' 51 לחוק המקרקעין, היתה רשאית לסלק את ענפי העץ המטרידים, וזאת אף על חשבונו של התובע.

טענות נוספות של הצדדים, יפורטו בהמשך ככל שיידרש.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

הנתבעת הודתה שביצעה פעולות לגיזום ענפי העץ ביום 21/10/15.

בתמונה שסומנה נ/1 נראים ענפי העץ – קודם לגיזום – כשהם חורגים משטח גינתו של התובע לשטח גינתה של הנתבעת ומסתעפים בינות לגג הרעפים של בית הנתבעת ובינות לקורות הפרגולה המחוברת על דופן הבית.

בנסיבות אלה אני מקבל גירסתה של הנתבעת כי מדובר במטרד משמעותי עבורה הגורם לסתימת תעלת הניקוז, שיש בו לגרום להרמת הרעפים (עמ' 1, ש' 13), מהווה כר נרחב לנדלים (עמ' 3, ש' 8) ועוד כהנה.

הנתבעת פנתה אל התובע וביקשה שיגזום את ענפי העץ היוצאים משטח גינתו וחורגים לשטח גינתה ולא נענתה (עמ' 2, ש' 22. ראו נספחים ג' – ו' לכתב ההגנה). בנסיבות אלה לפי סעיף 51 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 עמדה לנתבעת הזכות לגזום את ענפי העץ החורגים לשטח גינתה. יש איפוא לאשר כי פעולת הגיזום שביצעה נעשתה מכוח זכותה לפי דין.