שמחי הלל נ' לשקר ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.3.17 בפתח תקוה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 5,500 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ובזבוז זמן.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל פגיעה מאחור שפגע בה רכב הנתבעים, שעה שעמדה ברמזור. הנתבעים מאשרים את נסיבות התאונה אך טוענים כי עצמת הפגיעה היתה חלשה (נהג רכב הנתבעים העיד כי אפילו לא הרגיש בפגיעה) וכי לא גרמה לנזקים שנתבעו.

בדיון העידו נהגי שתי המכוניות. נוסעת ברכב הנתבעים לא העידה. הנתבעים הצביעו על פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד שנבדק רכב התובעת על ידי השמאי. התובעת הסבירה זאת בהתמשכות המגעים בין חברות הביטוח.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת התובעת - בין היתר בשל היותה נתמכת בחוות דעת השמאי, בשל אי העדתה של נוסעת ברכב הנתבעים (והחזקה שבעל דין שלא הזמין עד מטעמו עשה כן משום שעדותו של אותו עד היה בה כדי להחליש את גרסתו), והעובדה כי גם מהתמונות ניכרים סימני המגע בין כלי הרכב (נהג רכב הנתבעים טען כי הכיפוף בלוחית הזיהוי של מכוניתו נגרמה בהזדמנות אחרת, כשבוע לפני התאונה) וכידוע – תפקידו של הפגוש האחורי לספוג את המכה ולעתים תכופות לא ניכר הנזק במבט לא-מקצועי בחלקו החיצוני של הפגוש, ורק לאחר בדיקת בעל מקצוע (שלא נתבקשה חקירתו על ידי הנתבעים) נתגלה מלוא היקף הנזקים.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לבזבוז זמן אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,064 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 55 ₪ והוצאות משפט בסך 200 ₪ נוספים. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.