גלעדי ואח' נ' ליבר ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 21.7.16 בפתח תקוה. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 4,125 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ועגמת נפש, ובקיזוז סכום כסף ששולם.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת אשמו התורם של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעים טוענים כי התאונה ארעה כאשר רכב הנצתבעים לא ציית לתמרור עצור בכניסה לצומת, לא נתן זכות קדימה לרכבם וגרם לתאונה. הנתבעות טוענות, מנגד, כי אין מדובר בתמרור עצור כי אם בתמרור מתן זכות קדימה, וכי לתובעים אשם תורם כאשר נהג רכב התובעים נכנס לצומת מבלי לעשות דבר כדי להמנע מהפגיעה.

הנתבעות ייחסו לתובעים אשם תורם בשיעור 15%, וכן הפחיתו מהתשלום ששילמו חלק משכר טרחת השמאי אשר מצאו כי הוא מופרז.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע והדגים את מקום התאונה בתמונת המקום באתר מפות גוגל, מצאתי כי אכן, יש לייחס לנהג רכב התובעים אשם תורם לקרות התאונה. אמנם, לרכב התובעים זכות הקדימה בצומת אולם אין בכך כדי לשלול את חובת הזהירות של רכב הנכנס לצומת. שדה הראיה של שני הנהגים היה ללא הפרעה ומבנה הצומת מסביר מדוע התקדם רכב הנתבעים לעבר המקום בו ארעה התאונה – שכן התמרור ממוקם במרחק מספר מטרים לעבר הכיוון ממנו הגיע רכב הנתבעים ועל מנת לעצור בקו הצומת ולבחון את התנועה המתקרבת אכן נדרשת התקדמות מסוימת. עם זאת, ניכר כי רכב הנתבעות התקדם יתר על הנדרש, ומשכך אכן יש לייחס לנתבעות את מירב האחריות לתאונה.

אני מעמיד את אשמו התורם של נהג רכב התובעים בשיעור 15%, כפי שנקבע על ידי הנתבעות.

עם זאת, לא מצאתי כי היה על הנתבעות להפחית את התשלום ששולם בקשר לשכר השמאי. אמנם, השכר ששולם אינו נמוך, אולם לא ניתן לצפות מלקוח פרטי שאינו מצוי ב-"מחירי השוק" לערוך סקר מקדים בין שמאים ולקבל הצעות מחיר בטרם יקבל את שירותי השמאי. זאת ועוד, שגם אם השכר

אינו נמוך, לא ניתן לקבוע כי מדובר בשכר מופרז במידה חריגה.

משכך, אני קובעי כי בגין נזקי רכב התובעים היה על הנתבעות לשלם סך 16,773 ₪ (85% מעלות התיקון בצירוף ירידת הערך, על פי חוות דעת השמאי), ובנוסף את מלוא שכר השמאי בסך 1,325 ₪. בסה"כ היה על הנתבעות לשלם 18,098 ₪. מששולם סך 17,433 ₪ נותרה יתרה לתשלום בסך 665 ₪.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לעגמת נפש, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים סך של 665 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪ - ובסה"כ: 965 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.