סלע(אסיר) נ' שב"ס

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט בגין הגשת תביעה קטנה.

1.המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר ממושך בכלא, הגיש כנגד שירות בתי הסוהר (משיב 1) תביעה בה הוא עותר לחיובו של זה בתשלום פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין חבלות, פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש שנגרמו לו לטענתו בעקבות ארוע שארע בחודש מאי 2010 בכלא "השרון", בו הוא הועבר שלא בצדק לתא שהיו בו מצלמות במעגל סגור ובהמשך נכבל למיטתו בכח למשך 3 ימים ובתוך כך הושפל ועונה.

2.את בקשתו לפטור מתשלום האגרה בסך 50 ₪ (1% מסכום התביעה), מבסס המבקש על תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 וטוען להיותו חסר אמצעים. לתמיכת הבקשה מפנה המבקש אל דף יתרת הנהלת החשבונות שלו בכלא מיום 6.2.17 (יתרה של 0.82 ₪) ואל החלטת בית משפט העליון מיום 15.3.16 ברע"ב 2110/16 בה הוחלט לפטרו מתשלום אגרה לאחר עיון בכרטס תנועת הכספים שלו.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה, טוענים כי אין מדובר במי שהוא חסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה ומפנים אל תדפיס יתרת הנהלת החשבונות של המבקש מיום 10.7.17 (יתרה של 125.42 ₪), סיכומי ראיונות עמו מהימים 5.2.17, 30.4.17 ו- 28.5.17 בהם סורבה בקשתו להכניס לתאו מחשב אישי, אושרה בקשתו להכנסת 10 דיסקים ונדונה בקשה נוספת שלו להכנסת מכשיר סוני פליסטיישן לתא.

4.המשיבים מוסיפים וטוענים כי מדובר בתובע סדרתי המנצל לרעה את בתי המשפט ופוגע במתדיינים האחרים בכך שהוא נוטל לעצמו נתח מהמשאב השיפוטי ציבורי וכי אף לגופו של עניין מדובר בתביעה שהתיישנה שכן היא הוגשה לבית המשפט בחלוף יותר מ- 7 שנים מאז הארוע העומד בבסיסה, או לכל הפחות הוגשה בשיהוי ניכר שגרם להם לנזק ראייתי חמור.

5.המבקש, שהתבקש על ידי להשלים את הפרטים והמסמכים החסרים לשם תמיכת בקשתו כנדרש, לא עשה כן עד כה, על אף שניתנה לו ארכה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה ונדרשתי לנימוקיהן ולנספחיהן, מסקנתי היא כי דינה

להידחות.

ואלה הם נימוקי:

א.תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כדלקמן:

(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה