ת"ק 6199-07-14 אבו זר נ' קיבוץ גבעת השלושה
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות רמלה |
6199-07-14
26.3.2015 |
|
בפני השופט: זכריה ימיני |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: סמיר אבו זר |
נתבעים: קיבוץ גבעת השלושה |
| פסק דין | |
התובע הינו נגר במקצועו.
הנתבע הוא אגודה שיתופית חקלאית המנהלת את ענייניה בקיבוץ (להלן-"הקיבוץ"), המשכיר נכסים מסחריים לשימושים רבים.
הקיבוץ השכיר למר עופר ברסקי שטח מסחרי בשטח של כ-80 מ"ר למטרת ניהול נגריה )להלן-"הנגריה"). התובע עבד באותה עת אצל מר ברסקי. מר ברסקי נקלע לחובות רבים ועזב את הארץ, והתובע נותר לעבוד בנגריה.
בחודש אוקטובר 2009 נבחרה גב' יונית פרטוק לנהל את עסקי הקיבוץ. וערכה ביקורים בנכסי הקיבוץ, וביניהם הנכסים המושכרים לצדדים שלישיים. כשהגיעה לנגריה נוכחה לדעת שמר מרסקי אינו נמצא בנגריה, אלא התובע בלבד, אשר טען שמר ברסקי העביר לו את זכויות השכירות בנגריה, למרות שלא קיבל את הסכמת הקיבוץ. גב' פרטוק הגיעה להסכמה עם התובע לפיו יצומצם שטח הנגריה ל-40 מ"ר וכי התובע ישלם דמי שכירות מעת שהחזיק בנגריה ואילך, בכפוף לכך שימסור לקיבוץ 12 שיקים לשנת שכירות ראשונה, ישלם את התשלומים שיש לשלם כגון ארנונה, מים, חשמל וכו', ויחתום על חוזה שכירות.
שיקים של התובע החלו לחזור כבלתי נפרעים. בנוסף טען הקיבוץ כי התובע לא חתם על חוזה שכירות, ולכן דרש מהתובע לפנות את הנגריה. דרישת הפינוי הייתה למעשה הודעה על ביטול החוזה. התובע אכן פינה את הנגריה.
לאחר זמן, חברה המספקת לקיבוץ שירותים שונים, כגון אספקת מים, תבעה מאת התובע תשלומים עבור השירותים שסיפקה לו. כמשקל נגד לתביעה זו הגיש התובע את תביעתו זו כנגד הקיבוץ בטענה שהוא הפר את החוזה עמו, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים בכך שלא עמד בהתחייבויות שלו כלפי לקוחותיו. על כן תבע התובע מהקיבוץ את הסך 33,200 ₪.
בכתב ההגנה טען הקיבוץ כי הסיבה היחידה בגינה דרש מהתובע לפנות את הנגריה הייתה העובדה שלא חתם על חוזה שכירות. לדבריו, לא ייתכן שהתובע ימשיל להחזיק בנגריה ללא חזה שכירות בר תוקף.
מטעם התובע העיד התובע בלבד, אשר טען כי הוא חתם על עותק אחד של חוזה שכירות, גב' פרטוק אמרה לו שתצלם את החוזה ותמסור לו צילום של החוזה, אך היא לא עשתה כן. גב' פרטוק טענה כי הקיבוץ מחתים את השוכרים על 2 עותקים מחוזה השכירות, כאשר עותק אחד נמסר לשוכר והעותק השני נשאר בידי הקיבוץ. התובע מעולם לא חתם על חוזה שכירות, למרות שנדרש לעשות כן.
סבור אני שאין כל צורך להכריע במחלוקת עובדתית זו, שכן התובע לא הביא בדל ראיה להוכיח את ההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מכך שהקיבוץ הורה לו לעזוב את הנגריה. התובע לא המציא מסמכי הזמנות עבודה אשר לא יכול היה לבצען עקב עזיבתו את הנגריה, לא מסר פרטים אודות התמורה נטו עבור אותן עבודות, ולא הביא לעדות ולו לקוח אחד שיתמוך בדבריו.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע.
על התובע לשלם לנתבע את הוצאות המשפט בסך 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, ו' ניסן תשע"ה, 26 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|