ת"ק 6183-11-14 סלמן נ' טופ פייר הפקות ונופש בע"מ

1.בפני בקשת הנתבעים להתיר להם להיות מיוצגים על ידי עורך דין בדיון שיתקיים בתביעה שהוגשה כנגדם במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות.

2.לטענת הנתבעים, במהלך המשא ומתן שניהלו עם התובע לסיום ההליך בפשרה, נודע להם כי התובע סיים לימודי משפטים, משמש כמתמחה ועתיד להיבחן בקרוב בבחינות לשכת עורכי הדין. לדבריהם, ניסיונו של התובע מהווה יתרון אדיר ובלתי הוגן שלו כלפיהם ויש לאזן זאת באמצעות מתן היתר ייצוג להם, ובמקביל גם לתובע אם יחפוץ בכך.

3.התובע התנגד למבוקש. בתגובתו אישר כי אכן סיים את לימודי המשפטים ואף את תקופת ההתמחות, ואולם לדבריו אין בכך כדי להצדיק את מתן היתר הייצוג לנתבעים. לדבריו, הנתבעים מפעילים עסק מצליח של מכירה ושיווק חבילות נופש, ועל כן הידע שלהם בתחום השיווק באינטרנט, שהוא נושא התובענה שהוגשה לפי "חוק הספאם" (סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982), מעניק דווקא לנתבעים יתרון רב על פניו. התובע הוסיף כי הנתבעים נהגו שלא בתום לב שעה שעד עתה לא ביקשו היתר ייצוג אף שהגישו כתב הגנה ובקשה להעברת הדיון לבית משפט אחר. כמו כן, הנתבעים הגישו בקשה לדחיית מועד הדיון (בקשה שנדחתה) תוך שהם מודעים לכך שהוא עתיד להיבחן בבחינות הלשכה בסוף חודש אפריל שנה זו, ובכך נטלו על עצמם את האפשרות כי במועד הנדחה בידי התובע יהיה רישיון עריכת דין. מכאן, שהם וויתרו על זכותם להיות מיוצגים.

4.הכלל, כפי שנקבע בסעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי לא ייוצג בעל דין על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות. מטרת הסעיף נעוצה במטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות לסייע לאזרח ולצרכן הקטן, ולמעשה לכל אדם שחש כי נגרם לו אי-צדק אלא שבשל הקשיים הכרוכים לפניה לבתי המשפט האזרחים הרגילים אינו יכול או אינו מעוניין להביא את עניינו בצינורות השיפוט המקובלים (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע' אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177 (1994). השגת התכלית נעשית באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים", אגרות בית משפט נמוכות וגמישות פרוצדורלית המושגת בין היתר, בהעדר ייצוג משפטי (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירו (פורסם בנבו, 20.03.05). ככלל, על בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל האוסר ייצוג שכן בייצוג זה יש לפגוע בייעול וקיצור ההליכים, כמו גם בעקרון השוויון והאיזון בין המתדיינים (רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (פורסם בנבו, 17.03.09)).

5.עם זאת, דווקא הצורך להקפיד על עקרון השוויון והאיזון בין המתדיינים, יכול להוביל לעיתים למסקנה כי יש ליתן היתר לייצוג שבלעדיו ייווצר חוסר איזון שעה שצד אחד בקיא בדין ובהתנהלות הדיונית והצד השני נעדר השכלה משפטית. פרשנות תכליתית לכלל האוסר ייצוג משפטי ומתן זכות ייצוג שעה שאחד מבעלי הדין הינו עורך דין, לשם שמירה על השוויון בין בעלי הדין, מובילה למסקנה כי בדומה להצדקה למתן זכות ייצוג לבעל דין, מקום בו בעל הדין שכנגד הינו עורך דין בהכשרתו אך אינו עוסק במקצוע בפועל, יש מקום למתן ייצוג מקום בו בעל דין הינו בעל הכשרה משפטית מלאה, סיים את תקופת ההתמחות ועומד על סף קבלת הרישיון. לא העיסוק בפועל במקצוע הוא העיקר אלא השאלה האם קיים יתרון דיוני מובנה לאחד מבעלי הדין באופן שיש בו לפגוע בשוויון בין בעלי הדין. התשובה לשאלה זו במקרה שכזה, היא חיובית.

6.אכן, לא ניתן להתעלם מהפער הקיים, דרך כלל, מסטודנט ואף מתמחה לבין עורך דין מוסמך, ואולם, בד בבד לא ניתן להתעלם מיתרונו הרב של מי שסיים לימודי משפטים ואף את תקופת ההתמחות על פני אדם מן השורה שאין לו יד ורגל בתחום זה. לראשון, ידע בדרכי ההתנהלות באולם בית המשפט, בהתנסחות ב"שפה משפטית", מידע משפטי נרחב, כמו גם ידע בדבר הדרך להשגת מידע אודות החוק והפסיקה הרלוונטיים, דברים שאינם נחלתו של מי שלא עסק כלל בלימודי משפטים (השוו: ת"ק (ת"א) 40088-06-14 לבטר נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 11.01.15)). מטעם זה גם נקבע כי אפילו מתמחה או סטודנט למשפטים אשר מייצג בעל דין צריך להצהיר על כך בפני בית המשפט (ת"ק (אשקלון) 4043/06 שכטר נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 16.01.07), צוטט בהסכמה ברע"א 5711/08 בעניין פרטוק).

7.בשולי העניין יצוין, כי לא מצאתי בהתנהגות הנתבעים את חוסר תום הלב המיוחס להם בהגשת הבקשה להיתר ייצוג בשלב זה ולאחר הגשת כתב ההגנה ובקשה להעברת הדיון למקום אחר. גם לא ראיתי הסכמה מכללא לוויתור על ייצוג בכך שהם ביקשו לדחות את הדיון מטעמים שלהם, אך בשל כך שהמועד הנדחה היה אמור להיות לאחר מבחני ההסכמה שעתיד לעבור התובע.

בשים לב לאמור, אני מתיר לנתבעים להיות מיוצגים בדיון. כפועל יוצא מכך, נוכח האמור, ובשים לב להסכמת הנתבעים כמו גם לעובדה הנזכרת כי אין ייצוג על ידי עורך דין זהה לייצוג על ידי מי שטרם עסק בכך בפועל, אני מתיר גם לתובע להיות מיוצג בדיון על ידי עורך דין מטעמו.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך.