ת"ק 61793-02-16 גנור נ' המועצה להסדר הימורים בספורט

1.מר גנור (התובע), בעל מוגבלות ראייה, הגיש תביעה קטנה נגד המועצה להסדר ההימורים בספורט (הנתבעת) בסך 32,000 ₪, כשהוא עותר לפצותו בשל כך שהנתבעת טרם הנגישה את אתר האינטרנט שלה, והיא אינה מאפשרת לבעלי מוגבלות למלא באתר טופס טוטו, כפי שהדבר ניתן להיעשות על-ידי מי שאינם בעלי מוגבלות. התובע טוען, כי הנתבעת מפרה את הוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן – חוק איסור הפליה), וכן את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון הזכויות).

2.הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בטענה, כי טרם קמה עילת תביעה לתובע, לנוכח הוראות חוק שוויון הזכויות והתקנות שמכוחו, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן – התקנות), שלפיהן, יישום חוק שוויון הזכויות יבוצע בהדרגה, וטרם הגיעה המועד האחרון לשם כך – שלהי חודש אוקטובר שנה זו (2016).

3.ביקשתי את תגובת התובע. התובע אינו מתכחש לכך שמועד יישום התקנות אמנם חל בסוף חודש אוקטובר שנה זו, ואולם טוען כי "עד אז חייבת הנתבעת להראות ולהוכיח התקדמות בהנגשה ולספק פתרונות חלופיים כגון מילוי טפסים באמצעות הטלפון". התובע טוען, כי עד ליישום המיוחל, הוא, כבעל מוגבלות, יוצא נפסד מכך שלא נעשה כל צעד מצד הנתבעת להנגיש את השירות, ולוּ באופן בסיסי, למשל – באמצעות מענה טלפוני – כפי שנעשה הדבר בשירותים אחרים. התובע מציין כך: "לסיום עקרון השוויון והנגישות אשר אמור להנחות אותנו היא השאלה 'כיצד ניתן כן....' ולא כפי שמתבטא מהתנהגותה של הנתבעת 'מדוע לא...' " (הציטוטים מתגובת התובע מיום 13.4.2016 – ההדגשה הוספה).

4.הוריתי לנתבעת להשיב לתגובה. מהתגובה עולה, כי הנתבעת סבורה, שמִשָעה שטרם חלף המועד ליישומן של ההתאמות הדרושות על-פי חוק שוויון הזכויות, הרי שלא בוצעה כל הפרה של הוראות הדין, ועל-כן לא קמה לתובע עילת תביעה. לטענת הנתבעת, אין כל דרישה שבדין "להראות ולהוכיח התקדמות בהנגשה" כדברי התובע, וממילא ציינה בבקשתה, כי "עם פרסום התקנות המועצה ערכה מכרז לצורך בחירת החברה אשר תסייע לה בביצוע ההתאמות הנדרשות, ואף שכרה שירותי יועץ הנגישות, ובמהלך [ה]חודשים [ה]אחרונים נעשו צדדים [צ"ל – צעדים] מעשיים לצורך ההתאמות הנדרשות" (ס' 20 לבקשה לסילוק על הסף). עוד יצוין, כי הנתבעת טוענת, כי שירות טלפוני לא מוצע על-ידה "לאור סיכונים הרבים הכרוכים בערוץ השתתפות זה" (ס' 4 לתשובה).

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכלל זה בכתב התביעה, בבקשת הסילוק על הסף, בתגובה לה ובתשובה, הגעתי למסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף.

6.ראשית, אשר לסמכות בית משפט לתביעות קטנות לסלק תביעה על הסף:

תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כי "לבית המשפט [לתביעות קטנות] יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט שלום בעניינים שבסדר דין או שבנוהג...(ההדגשה הוספה)".

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א) קובעת כך:

"100. מחיקה על הסף

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה: