ת"ק 61784-06-15 בן דוד ואח' נ' צינם ואח'

התובעים והנתבעים שכנגד הגישו כנגד הנתבע תביעה על סך 20,000 ₪ (להלן: "התובעים").

הנתבע והתובע שכנגד הגיש כנגד התובעים תביעה שכנגד על סך 10,700 ₪ (להלן: "הנתבע").

התובעים והנתבע התקשרו בהתקנה של שער לביתם של התובעים, שעל הנתבע היה להתקינו בעלות של 14,000 ₪. לטענת התובעים, שילמו לנתבע במעמד עריכת העסקה 7,000 ₪ במזומן. היתרה הייתה אמורה להיות משולמת עם סיום העבודה.

העסקה נחתמה בחודש נובמבר 2014 ועל הנתבע היה להתקין את השער בחלוף 40 יום, דהיינו בתחילת ינואר 2015.

לטענת התובעים בכתב התביעה, הנתבע לא בא להתקין את השער במועד שהיה קבוע בהסכם, דהיינו בתחילת ינואר 2015. התובעים התקשרו עימו, פנו אליו ונגרמה להם עגמת נפש רבה. רק לאחר שלושה חודשים לטענתם, בא הנתבע להתקין את העמודים בכניסה ונעלם והגיע רק מספר חודשים לאחר מכן עם השער, הרכיב אותו ודרש שישלמו לו את יתרת הכסף.

לטענת התובעים, אחרי שהרכיב הנתבע את השער, הוא פירק את השער ונעלם. לדבריהם, הם פנו למשטרה.

עוד לטענת התובעים, רק בחודש מרץ 2015, הרכיב הנתבע סופית את השער וקיבל שני שיקים על סך 3,500 ₪.

לטענת הנתבע, כאשר הגיע בחלוף כ- 40 יום להרכיב את השער, מנע ממנו התובע 1 לעשות זאת. עוד לדבריו, באותו מועד היה אמור התובע להשלים לנתבע את יתרת התשלום בסך 7,000 ₪ אך סירב לשלם. לדברי התובע טען כי אין לו כסף.

טוען הנתבע, כי יחד עם צוות שהגיע ביום שבא להתקין את השער, ביצע יציקת בטון והציב עמודים, אך התובע 1 עקר את העמודים וגרם נזק.

עוד לטענת הנתבע, הגיע לאחר מכן פעם נוספת להתקין את העמודים ויצק את הבטון והעמודים וגם הפעם, התובע 1 עקר את העמודים ולא נתן לו להתקין את השער.

יחד עם זאת, בסופו של דבר, כאמור, חתמו הצדדים על זיכרון דברים בחודש מרץ 2015, לפיו יותקן השער של התובע ואכן הורכב השער והותקן לשביעות רצון התובע 1. התובע 1 גם שילם לנתבע את יתרת הסכום בסך 7,000 ₪.