ת"ק 61736-02-15

אין חולק כי התובעים רכשו מן הנתבעת 1, סוכנות נסיעות, חבילת נופש הכוללת טיסה באמצעות הנתבעת 2, מישראל לאיסטנבול שבתורכיה וזאת בתאריך 15.12.14, כאשר הטיסה נועדה לצאת לדרכה בשעה 07:10, ולהגיע לאיסטנבול בשעה 09:00. משם, בטיסת המשך לברצלונה שבספרד, בטיסה שנועדה לצאת מאיסטנבול בשעה 10:25 ולהגיע ליעדה בשעה 13:15.

שם, בברצלונה, היו התובעים אמורים לעלות על אוניה לשייט שיעגון במספר נמלים, כאשר האוניה תצא לדרכה בשעה 19:00.

האוניה שבה יערך השייט, שייכת לחברה זרה בשם "קוסטה" וכאשר הצד השלישי הוא המפיץ והמשווק בישראל, של חבילות השיוט מטעמה של "קוסטה".

אין אף חולק, כי לחבילת נופש זו נקבעו דמי ביטול מלאים.

מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט, עולה כי בגין תנאי מזג אויר קשים, לא יכול היה המטוס שיצא מישראל לנחות באיסטנבול והוא הופנה לנחיתה בנמל התעופה שבאנקרה. שם, המתינו כל הנוסעים מספר שעות ורק לאחר שהשתפרו תנאי מזג האוויר, יצאה הטיסה לאיסטנבול והגיעה אליה רק בשעה 13:00, לאחר שהטיסה שבה נועדו התובעים לטוס מאיסטנבול לברצלונה, כבר יצאה לדרכה. כאשר לא היתה כל אפשרות להטיס את התובעים מאיסטנבול לברצלונה, כך שיגיעו במועד לאוניה, בטרם שתפליג לדרכה, חזרו התובעים לישראל עוד באותו לילה.

לטענת התובעים, על הנתבעים לפצותם בגין נזקיהם, כפי שפורטו בכתב התביעה ולטענת הנתבעת 2, ככל שיקבע כי הינה חבה בפיצוי התובעים, על הצד השלישי לפצותה, כפי שיקבע.

במהלך שמיעת הראיות, לפנים משורת הדין וכמחווה שרותית, הביעה הנתבעת 2 את הסכמתה לשלם לנתבעת 1, סך של 2,000 ₪, מחיר הטיסות, כדי שזה יועבר לתובעים.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות, הנני קובעת, כי לא הוכחה אחריותה של הנתבעת 1 לפיצוי התובעים. הנני מקבלת את טענות הנתבעת 1, כי עשתה כל שביכולתה כדי לנסות ולהעלות את התובעים על השייט, בתחנה הבאה שבה עצרה האוניה, בפלמה דה מיורקה, אך נציגי הצד השלישי הודיעו לה כי הדבר לא ניתן וכי התובעים יוכלו לעלות לאוניה רק בעצירה האחרונה של האוניה, במרסיי שבצרפת, יום לפני סיום השייט, דבר שאיין את כדאיות השייט כולו.

לענין אחריותו של הצד השלישי לפיצוי התובעים, הנני דוחה את טענות הצד השלישי כי אינו אחראי להתנהלות חברת השייט, וכי על התובעים היה להגיש את תביעתם ישירות כנגד חברת השייט, "קורסה".

לקביעתי, כאשר הצד השלישי הוא המשווק בישראל של השייט, האמור להתבצע על ידי אוניה שהינה בבעלות חברה זרה, הצד השלישי יהא נושא באחריות לפיצוי התובעים, ככל שיקבע.

הצד השלישי משמש כסוכנה של החברה המשיטה וחלה עליו האחריות לפיצוי, כפי שזו נקבעה בפסיקה, בכל המתייחס לאחריות של סוכן מטעמה של החברה אותה הינו משווק.