פסטרנק נ' המרכז ללימודי מסחר אלקטרוני בע"מ

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בגין משלוח של 11 הודעות ספאם וכן בגין פגיעה בפרטיות שכן לטענת התובע, משלוח ההודעות היווה מטרד כהגדרת מונח זה בחוק להגנת הפרטיות.

2.התובע אכן קיבל מהנתבעת במהלך תקופה של חודש 11 הודעות ספאם ורק לאחר שביקש להסיר את עצמו, הפסיק לקבל את ההודעות. בניגוד לנטען על ידי הנתבעת הרי שהיא לא הוכיחה כי התובע נרשם לשם קבלת דיוור ממנה ואף על פי דף הנחיתה שהנתבעת הציגה, הרישום הוא לקבלת קורסים בחינם למסחר אלקטרוני ולא לקבלת דואר פרסומי. על כן אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה שקיבלה מהתובע עצמו את כתובת המייל שלו, יש לציין כי הנתבעת לא הראתה שקיבלה כל רישום של פרטי התובע והטענות שהיא התקשרה עם חב' רצינית ששולחת את הפרסומים אין בה ממש. כבר נקבע לא פעם שחב' אחראית לכל פרסום שנשלח בשמה אף אם מדובר במשלוח על ידי חב' מקצועית שזהו עסוקה. ככל שלנתבעת היו טענות נגד חב' הפרסום, הרי שהיה עליה להגיש הודעת צד ג' או לתבוע אותה בנפרד.

3.הנתבעת טוענת כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשל העובדה שלא ביקש להסיר את עצמו מיד עם קבלת הפרסום הראשון. אכן יש בטענה זו דבר מה שכן התובע טען שלא רצה ללחוץ על הכפתור האוטומטי להסרה בשל חשש מווירוסים או חדירה למחשב שלו, אך בסופו של יום מיד כאשר שלח מייל תשובה לנתבעת ובו ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה, הנתבעת אכן הסירה אותו באופן מידי.

4.לאור האמור בסעיף 3, ובשים לב לתוכן הפרסומים ולכך שהנתבעת הסירה את התובעת מיד מרשימת התפוצה, הרי שאני דוחה את טענותיו של התובע בכל הנוגע לתחולת חוק הגנת הפרטיות. ראוי לתת לחוק זה משמעות מצמצמת אשר עונה על תכלית החקיקה וכאשר יש הסדר ספציפי שמתייחס למשלוח הודעות ספאם, הרי שאין להעניק פיצוי נוסף.

5.נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי על הנתבעת לפצות את התובע אך לא בפיצוי המקסימלי הקבוע על פי דין ואני סבורה כי במקרה זה די בפיצוי בסכום של 4,400 ₪. בשים לב להוצאות שנפסקו כנגד הנתבעת עד כה, ובשים לב לכך שחלק ניכר מהתביעה נדחה, הרי שאני קובעת כי אין צו להוצאות.

6.המזכירות תעביר לידי התובע את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט בסך 3,500 ₪ והנתבעת תשלם את היתרה בה חויבה במסגרת פסק הדין בסכום של 900 ₪.

המזכירות תשלח לצדדים את פרוטוקול הדיון ואת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.