ת"ק 61521-11-14 צרפתי ואח' נ' אמסלם

ביום 2.11.14 התובעים חתמו על חוזה שכירות שלפיו שכרו את דירתו של הנתבע לתקופה של 12 חודשים מ-1.11.14 ועד 31.10.15 וזאת תמורת דמי שכירות חודשי בסך 2,800 ₪. בעת חתימת החוזה התובעים מסרו לידי הנתבע 12 שיקים ועוד שיקים לביטחון וגם שטר חוב על מנת להבטיח את התחייבויותיהם כלפי הנתבע במסגרת החוזה.

אין מחלוקת על כך כי ב-5.11.14 התובעים ביקשו לבטל את החוזה. בעת הביטול התובעים קיבלו בחזרה את כל השיקים והבטחונות שסופקו לנתבע במסגרת החוזה חוץ משיק אחד בסכום של 2,800 ₪. כמו כן, באותו מעמד התובע חתם על מכתב (להלן "המכתב") שלפיו אשתו חולה ואינה יכולה לעלות במדרגות ולאחר ביקור בדירה ראו שהדירה לא מתאימה להם ובהמשך נאמר:

"אני מסכים בזאת עקב ביטול החוזה להפסיד חודש שכירות על סך 2,800 ₪. אני מאשר קבלת כל השיקים המקוריים + שיקים לבטחון בחזרה".

בתיק זה התובעים מבקשים לקבל בחזרה 2,800 ₪ מהנתבע בטענה שהנתבע התחייב לבצע תיקוני ליקויים בתוך הדירה ולא עשה זאת ולכן הם היו זכאים לבטל את החוזה. באשר למכתב, התובע טען שחתם עליו תחת לחץ ואיומים של הנתבע אשר צרח עליו וסירב להחזיר את השיק האחרון. התובע אכן מסר לבית המשפט שהוא הבין שהביטול גרם להפסד כספי לנתבע והציע 1,000 ₪ אך הנתבע עמד על כך שיקבל 2,800 ₪.

הנתבע טוען שנחתם חוזה לאחר שהתובע ואשתו באו מספר פעמים לדירה על מנת לבחון אם זה מתאים להם או לאו. כמו כן, דמי שכירות שנקבעו לקחו בחשבון שיש לשפץ את הדירה אך שיפוצים אלו היו צריכים להיות על חשבון התובעים. לכן, הנתבע טוען שנחתם חוזה השכירות לאחר משא ומתן כאשר התובעים בסעיף 12 של החוזה הצהירו שראו ובדקו את הדירה ומצאו אותה במצב טוב ותקין ומתאים לדרישותיהם. לא הייתה התניה שעל הנתבע לבצע תיקונים בדירה, אלא שהתובעים שכרו את הדירה במצבה היא.

לכן, לטענת הנתבע היה זכאי לדרוש פיצוי בגין הביטול והמכתב נערך בהסכמה מלאה של התובעים ואכן נחתם על ידי התובע בשמו ובשם אשתו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.עיון בהסכם השכירות מגלה שמדובר בהסכם מלא ומפורט. אין בחוזה או בכל מסמך אחר התחייבות של הנתבע לתקן ליקויים בדירה. נהפוך הוא. סעיף 12 של החוזה מעיד על כך שהתובעים ראו ובדקו את הדירה ומוותרים על כל טענה של אי התאמה. גם לפי דברי התובע הוא ואשתו באו מספר פעמים לראות את הדירה לפני החתימה על החוזה ולכן לאחר בדיקה החליטו לשכור את הדירה.

2.לאור הממצאים בסעיף 1 דלעיל, הנתבע היה בהחלט זכאי לבקש פיצוי בגין כך שהתובעים רצו לבטל את החוזה. אף התובע בעצמו מאשר שהוא הבין שהנתבע הפסיד כספים. הוא היה מוכן לפצות אותו בשיעור של 1,000 ₪.

3.עיון במכתב מיום 5.11.14 מלמד שמדובר במסמך שנערך והודפס על מנת לתת ביטוי להסכם בין בעלי הדין בקשר לביטול החוזה. אין כל ראיה בפניי שהתובע חתם על המסמך הזה בלחץ או תחת איום. לכן, מסקנתי היא שהמסמך מחייב אותו ולמעשה חוסם את דרכו להגיש תביעה זו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה. על התובע לשלם הוצאות הנתבע בסכום של 500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום ואם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.