ת"ק 61481-12-15 לוי נ' קלדרון

1.תביעה קטנה לתשלום סך של 33,800 ₪, כהשבת חלק משכ"ט עו"ד ששילם התובע לנתבע עת שכר שירותי ייצוגו עפ"י הסכם שכ"ט מיום 1.1.07.

התובע טוען כי על אף ששולם לו שכרו הגיש הנתבע ביום 27.1.09 בקשה לשחרורו מייצוג התובע, בקשה שאושרה ע"י בית המשפט, וכי על אף ששב וביקש ממנו להמשיך ולטפל בתביעותיו, סירב הנתבע לעשות כן בטענה כי התובע סיכל כל אפשרות להמשך הייצוג.

הנתבע טוען כי מלבד התיישנות התביעה ולחילופין השיהוי הכבד בו היא מוגשת, שיהוי שגרם לו לנזק ראייתי ניכר נוכח תשובת מזכירות בית המשפט כי תיק בית המשפט בו ייצג הנתבע את התובע אינו בנמצא עוד מחמת גילו, הרי שאין כל יסוד ועילה להשבת שכ"ט כלשהו, משפעל הנתבע וייצג את התובע ומילא חלקו בהסכם שכה"ט במלואו, אך התובע בחר לזנוח ענייניו, ולהימנע משיתוף פעולה שהיה הכרחי לשם המשך ניהול ההליך, התנהלות שתוצאתה הבלתי נמנעת היתה שחרור הנתבע מייצוג, לאחר שמרבית העבודה משך שנתיים ימים של ייצוג, נעשתה.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי העדויות בפני ועיינתי בכל הראיות שהוצגו, ומתוך מידת המהימנות שיש לייחס לעדויות שנשמעו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

שוכנעתי מהראיות שבאו בפני כי הפסקת הייצוג ממש נכפתה על הנתבע הר כגיגית, שלא ברצונו, ואך עקב חוסר שיתוף פעולה בולט של התובע.

בהתאם להסכם שכה"ט שנכרת בין הצדדים רק מקום ששתי התביעות שלשמן נשכרו שירותי הנתבע תדחנה, יוחזר שכה"ט ששולם למעט סך של 10,000 ₪ שיוותר בידי הנתבע.

לא יכולה לקום מחלוקת, והתובע מודה בכך, כי אחת מהתביעות שהוגשה על ידו באמצעות הנתבע נמחקה על ידו, ביוזמתו, בניגוד לעצת באי כוחו, בישיבה מיום 25.7.07, והדברים עולים בבירור מפרוטוקול הדיון שעותק ממנו צורף לכתב ההגנה.

בנסיבות אלה, אין כל ממש בטענות התובע במסגרת פנייתו המצורפת לכתב התביעה (ללא תאריך) בדבר הגשת התביעה הכספית מחדש, כשנתיים לאחר שנמחקה לבקשתו, ולאחר שהנתבע נאלץ להשתחרר מייצוג נוכח העדר שיתוף פעולה מצד התובע. בנקודת זמן זו, משהסתיים הטיפול לשמו נשכרו שירותי הנתבע, אכן קמה לנתבע זכאותו לשכה"ט עפ"י ההסכם, במיוחד נוכח העדות הברורה של עו"ד הילה סגל, מי שטיפלה בענייניו של התובע במשותף עם הנתבע, ולפיה הפסקת הייצוג נעשתה כאמור מחוסר ברירה ואף על מנת למנוע נזק אנוש לתובע, ולאחר שרוב רובה של העבודה כבר נעשתה (המדובר בתביעה בסכום המתקרב ל- 2,000,000 ₪).

3.מצאתי לתת אמון בעדות הנתבע וכן בעדותה של עו"ד סגל, אשר הותירו בי רושם מהימן, ולפיהן ניתק התובע את הקשר עימם והתנהג באופן תמוה ביותר, על אף מאמציהם הכבירים לגרום לכ4ך שישתף פעולה, שכן מועד הגשת הראיות בתיק העיזבון קרב ובא.

הנתבע ועו"ד סגל פנו אל התובע פעמים רבות, אספו את המידע הנדרש ואף ערכו את העדויות הראשיות, לרבות עדות אחותו, ואולם, התובע ועדיו נסוגו וחדלו מכל שיתוף פעולה. כן, הוצגו בפני ראיות בנוגע לפניותיהם החוזרות ונשנות של הנתבע ושל עו"ד סגל, במסגרתן אף מתרים הם בפני התובע כי המשך התנהלותו גורמת נזק להמשך ניהול התיק שכן מועד הגשת התצהירים מתקרב. מכתבי הנתבע ועו"ד סגל ברורים, חד משמעיים ואינם צריכים פרשנות נוספת.

מקובלת עליי עדותם של הנתבע ועו"ד סגל כי פעולתם לשחרורם מייצוג במצב דברים זה של חוסר שיתוף פעולה, למעשה היטיב עם התובע, שכן אלמלא היו פועלים כך ובהגיע המועד להגשת העדויות והראיות, ובהעדרן, היה התובע מוצא עצמו חשוף לסנקציה של דחיית תביעתו, בעוד שלנוכח שחרור ב"כ מייצוג נותר פתח להמשך התדיינות בעתיד. יצוין כי בית המשפט נעתר לבקשת הנתבע ושחרר אותו מייצוג נוכח האמור בבקשה.